עשרה צעדים למהפכה בתחום הבניה


מאת: מהנדס הראל בן-עזרא

העולם מתקדם בצעדי ענק, אך פרפורי הגסיסה של גופי הבירוקרטיה במדינת ישראל כאילו מסרבים לגווע.
מעבר לים בונים בניין בן 50 קומות בתוך שבועיים, ובמדינת ישראל לוקח יותר משנה להוציא רשיון בניה.
החלמאות, הסרבול, חוסר היעילות והסיאוב לא נדונו להיות מנת חלקנו לנצח. הגניוס היהודי יפרוץ
החוצה אם רק יתנו לו את התנאים ואת החופש. מדינת ישראל יכולה לצאת מ"תקופת האבן" בתחום
הבניה ולהיות גם כאן - מגדלור לגויים.
להלן מובאים עשרה צעדים לשיפור, תוך שינוי מהפכני של התכנון והבניה במדינת ישראל.

1. ניסוח מחדש של התקן הישראלי
מוצע לנסח מחדש תקן, שיחליף את כל מגוון התקנים, התקנות, ההנחיות, חוזרי מנכ"ל וכיו"ב בתחום
התכנון והבניה, שהתקבצו במהלך השנים לכמות אינסופית של הנחיות מיותרות בחלקן ואף סותרות
זו את זו ומהוות קרקע פורייה לסכסוכים בין דיירים לקבלנים.
התקן במתכונתו הנוכחית מאלץ מתכננים להיצמד להוראות שלא בהכרח משרתות את המבנה,
ואף מסרבלות ומייקרות את תהליך הבניה שלא לצורך.  התקן הנוכחי כולל בתוכו כמות גדולה מאוד של
מידע לא רלוונטי. התקן אינו ספר לימוד.
תפקידי התקן הם:  
א. לקבוע סטנדרט של בטיחות ונגישות.
ב. להציע אחידות בלתי מחייבת בשיטות חישוב ובשיטות בניה.

התקן לא אמור להתייחס לאיכות בניה באופן מחייב, מכיוון שיש לכך השלכות משפטיות כבדות משקל.
ההתייחסות לאיכות הבניה בתקן יכולה להיות בגדר המלצה בלבד. איכות הבניה היא פרמטר חופשי
במשא ומתן בין קבלן ללקוח.   כל שיטות הבדיקה ודוגמאות החישוב שיובאו בתקנים יהיו בגדר המלצה בלבד.
אמנם יש יתרון בקביעת נהלים אחידים וקבועים בחישוב ובביצוע, אך מאידך חיוב לא מבוקר של נהלים מסוג זה
מסרס את שוק הבניה וגורם למשפטיזציה של תהליכי בניה פשוטים ומביא עימו סכסוכים רבים וחוסר יעילות.
 
לדוגמא: התקן צריך להגדיר עומסים אופייניים ומקדמי בטחון, אך לא את דרך החישוב,
בתקנים לא ייכללו נוסחאות חישוב כלל, אלא המלצה לדרך חישוב - כנספח לתקן.
על התקן להיות מנוסח באופן ברור ומקוצר, ונגיש בנקל לבדיקת התאמת הדרישות לביצוע בשטח.
התקן צריך לקחת בחשבון גם את השיקול הכלכלי בכל סעיף ולהשאיר יותר מרחב למתכנן ולקבלן.
יש להפריד באופן ברור בין דרישות התקן לבין המלצות.  לדוגמא: כל סעיף בתקן שהוא בגדר דרישה יסומן בכוכבית,
סעיף שלא מסומן בכוכבית - יהיה בגדר המלצה.

יש לבטל את נוהל הגשת חישובים סטטיים במבנים פשוטים - ובמקומם תהיה חובה על הקונסטרוקטור להפקיד בוועדה
קובץ של תכניות העבודה כפי שיצאו לביצוע בחתימתו ובתום העבודה להפקיד עדכון - as made.
במבנים מורכבים - תהיה חובה להפקיד גם את קובץ תכניות הקונסטרוקציה וגם אנליזה סטטית ודינמית.
התקן יהיה זמין בחינם ברשת. (כיום, רכישת מנוי לתקן עולה אלפי שקלים לשנה).
אחת לשנה, בתאריך קבוע - יפורסמו העדכונים לכל ענפי התקן.

2. ביטול סמכויות רשות הכבאות 
רשות הכבאות – אמורה לעסוק בכיבוי אש ולא במתן אישורי בניה. לא תהיה לרשות הכבאות כל סמכות
בקביעת נהלים, אגרות ומתן אישורים בתחום הבניה.
התקן החדש, אשר יכלול התייחסות לכיבוי אש, יחליף את התקנות וההנחיות של רשות הכבאות.
התקן בנושאי כיבוי אש יעסוק רק בהצלת חיים ולא בהצלת רכוש.  לדוגמא: תהיה חובה בבניין רב קומות
לדאוג לדרכי מילוט מוגנות, אך לא תהיה חובה להתקנה ואחזקה של מערכות גילוי וכיבוי באיזורים
שאינם דרכי מילוט. כתוצאה מכך, דרכי המילוט יהיו הרבה יותר בטוחות ומוגנות במערכות הגנה זולות
ואפקטיביות, ולא תהיה חובה להתקין מערכות מסורבלות ויקרות שדורשות תחזוקה מורכבת.    
דרישות המיועדות להצלת רכוש, תהיינה באחריות חברות ביטוח על פי שיקוליהן.
[הוא הדין לגבי ביטול סמכויות המשטרה שהחלה לאחרונה להציב דרישות שונות, כתנאי לאישורה
להפעלת מבני ציבור, וכן לגבי רשויות וגופים ציבוריים אחרים הנוברים בנושא הרישוי, כגון קק"ל,
רשות העתיקות ועוד].  מוטב לעצור את התופעה ההולכת ומתעצמת בעודה באיבה.

3. ביטול סמכויות חברת החשמל 
האחריות של חברת החשמל- היא מתפרשת על הרשת הציבורית ועד חיבור המבנה/המתקן לחשמל.
האחריות של מהנדס החשמל/החשמלאי - היא בתוך המבנה ועד החיבור לרשת. לא לאפשר לבודק
של חברת החשמל לאשר או לא לאשר שום מבנה/מתקן שאינו בבעלותה. לא תהיה לחברת החשמל
סמכות לגבות עמלות ואגרות כלשהן על חיבור החשמל / הגדלת החיבור / חפירה / הזזת עמוד וכו';
כל העבודות בתחום הציבורי יהיו על חשבון חברת החשמל  ויחויבו בקבלת אישור הרשויות.
כצעד משני מוצע לבטל את ה"פילרים": חיבור החשמל יהיה תת קרקעי ובשטח הציבורי.
ניטור וחיוב צריכת החשמל יהיה ממוחשב.  בחברת החשמל 2018, עדיין חלק גדול מניטור צריכת החשמל
מתבצע על סמך בדיקה של פקיד שעובר רגלית בין פילר לפילר ורושם את קריאות המונה.

4. תכנון יעיל - ביטול החובה לשכירת יועצים
ובכלל זה: יועץ כיבוי אש, יועץ נגישות, יועץ בטיחות, יועץ חניה, יועץ קרקע וכו'. ההצעה אינה קוראת לבטל את
מכלול הדרישות בנושא הבטיחות, הנגישות וכו',  אלא לייעל את דרך התכנון ממצב של אי לקיחת אחריות,
לתכנון איכותי ויעיל. במקום לחייב את המתכנן לשכור יועצים, להציב למתכנן את דרישות התכנון על ידי
תקינה נכונה וברורה, ולהטיל על המתכנן את האחריות ואת שיקול הדעת באילו יועצים להיעזר.

מוצע בזאת, לכלול בלימודי אדריכלות הכשרה בתחום הסטטיקה והקונסטרוקציה ברמה של הנדסאי בניין,
ולאפשר לאדריכלים לחתום כקונסטרוקטורים על יציבות מבנים פשוטים.
וזאת על חשבון קורסים כגון: "מוזות בעיר", "מקום לאומנות", "אדם חיה מכונה", "סוגיות עכשוויות באוצרות"
"קולנוע", "מייצבים כמודלים ביקורתיים"  ועוד קורסים כגון הנ"ל, שנלמדים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון,
ומציגים אג'נדה כלשהיא, שאינה בהכרח משפרת את כישורי התכנון של האדריכלים.
כמו כן, מומלץ לחזק בלימודי האדריכלות את הפן הפרקטי ולחנך אדריכלים לייעל את התכנון לטובת
ארבע  המטרות הבאות:
1. פונקציונאליות - נוחות מירבית בהתאם לשימושי המבנה   2. יעילות בתחזוקת המבנה ועלויות האחזקה
3. יעילות וחסכון בהקמת המבנה, מתוך מבט של קונסטרוקטור  4. מראה ועיצוב המבנה בהתאם לייעודו ומיקומו  
בסעיף הרביעי - יש ולהציב גבולות נוקשים ליצירתיות יתר של המתכנן.

5. ביטול חוק הממ"דים
הממ"דים מייקרים את הבניה הרבה מעבר לעלות הישירה של בניית הממ"ד. הממ"דים מורידים את
איכות הבניה, מנפחים את הבירוקרטיה, מאריכים את משך הבניה ומונעים מטכנולוגיות בניה מתקדמות
להתפתח ולחדור לארץ.
 
מדינת ישראל תהיה חזקה ובטוחה הרבה יותר - ללא חוק הממ"דים, מפני שיתפתחו אמצעי הגנה
עדיפים על הממ"ד הפרימיטיבי - בהתאם לדרישות האוכלוסיה. ולא פחות חשוב - מפני שהכלכלה תהיה
חזקה יותר.    

6. ביטול חוק דודי השמש
טכנולוגיית דודי השמש שמדינת ישראל מתגאה בה - תקועה שנים רבות, העולם התקדם כמה וכמה
דורות בתחום הסולארי, ומדינת ישראל נשארה עם ה"דינוזאורים" המכוערים שהיא מחייבת להתקין
על הגגות. מערכות חימום המים יהיו הרבה יותר מתקדמות ויעילות  – ללא  חוק דודי השמש.

7. ביטול החובה במפקח בניה/מנהל פרוייקט במבני ציבור והחלת שקיפות אמיתית           
ההתייחסות הראשונית אל קבלן כאל אדם שחובה לפקח על כל פעולה שלו, משדרת לקבלן שהוא
בחזקת רמאי או מוגבל, ולמעשה עצם ההתייחסות המזלזלת הזו, היא זו שגורמת לקבלנים
לעיתים "להקטין ראש" או לפעול שלא ביושר.  יש להעביר את האחריות על הביצוע אל הקבלן -
לבטל את הפיקוח, ולהעלות את שכר העבודות בהתאם. כך גם היחס למקצועות הבניה יהיה
מכובד יותר, ובעקבות כך ייכנסו לתחום הבניה כוחות נוספים ואיכותיים יותר.
אכן, אי אפשר ללא פיקוח כלל, הפיקוח על התאמה לתכניות ואישור החשבונות צריך להיות מטעם
המתכנן. מתכנן חייב שיהיה לו את הידע והיכולת לפקח על תכניותיו, ולא להסתמך על גורם שלישי
שלא תמיד לומד ומבין לעומק את התכניות ואת כתבי הכמויות והמפרטים - כפי שקורה לרוב.
אם בכל זאת, לפי שיקול הדעת של הרשות הציבורית, יש צורך בנציג מטעמה באתר הבניה (מפקח),
יש לחייב את המתכנן לבדוק ולאשר את החשבונות בנוסף על הבדיקה של המפקח.

שקיפות:
יש להחיל שקיפות אמיתית בפרויקטים ציבוריים, ניהול כספי הציבור יבוצע הלכה למעשה כדלקמן:
- כל חוזה שנחתם עם הרשות הציבורית יפורסם מיידית, ביום החתימה - במלואו באתר הרשות.
- כל חשבון שמאושר למתכנן, לקבלן, לספק או למפקח, יפורסם מיידית, ביום האישור באתר הרשות
  כולל כתבי הכמויות עם המחירים ופירוט כל הסעיפים שאושרו.
- תהיה חובה לפרסם את התכניות המפורטות של כל פרויקט ציבורי, דבר שגם יביא עימו
  קנאת סופרים וישפר את רמת התכנון.
- תהיה חובה לפרסם את העלות המתוכננת של כל פרוייקט ואת העלות הסופית בפועל.
  כולל פירוט הסעיפים שלא באו לידי ביצוע.

יש לאסור על מפקחים ומתכננים, כל התערבות בתהליך קבלת תקציבי בנייה,  ולמנוע התערבות
כזו מכל גורם פרטי שעשוי להנות מהתקציב.

מבקר גוף ציבורי:
הגוף המבקר חייב למנוע כל קבלת משכורת חלקית או מלאה וכל טובת הנאה מהגוף אותו הוא מבקר.
כיום קיים מצב שמבקר הרשות הציבורית מקבל משכורת חלקית ו/או משרד  מהגוף אותו הוא מבקר.
הגוף המבקר, הוא זה שצריך להיות אמון על החלת חוק חופש המידע בגוף הציבורי, ולא אף גורם
מהרשות הציבורית עצמה - כפי שקורה היום.

8. במכרזים ציבוריים, יש לאסור התקשרות עם ספקים שלא מפרסמים מחירים ומפרטים מלאים
הכוונה לספקים של פריטים כגון גופי תאורה, מתקני משחק, ריהוט, מתקני ספורט וכו'.  במצב הנוכחי,
לא קיימת תחרות אמיתית בין הספקים השונים, מכיוון שהמתכנן אינו יכול באמת להשוות מחירים
ומפרטים, אלא, במקרה הטוב הוא תלוי באנשי מכירות שיואילו לשלוח לו הצעות מחיר ומפרטים
של המתקנים / המוצרים אותם הוא מעוניין לשלב בפרויקטים שהוא מתכנן.  ובמקרה הרע, המתכנן
מסתמך על מחירוני בניה, שאינם מפורטים ברמה הנדרשת, ומשאירים לקבלן ו/או לספק את האפשרות
להחליט על המפרט המדוייק של הפריטים אותם הוא מספק רק לאחר הזכיה במכרז.
ההבדל במפרטים מתבטא לעיתים בסכומי עתק שיוצאים מהקופה הציבורית.
עקב כך, נוצר מצב שהרשות הציבורית מפרסמת מכרזים לא הוגנים, המעודדים התנהלות לא תקינה
של מתכננים, מפקחים, ספקים וקבלנים.

9. חיוב רשויות התכנון לתת רישיון בניה בתוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה
אם יוכח בוועדת ערר על ידי המבקש, כי הוא עוכב שלא לצורך מעבר ל-30 יום, הוא יפוצה על ידי
הרשות בעבור כל יום עיכוב - לפי תעריף שייקבע בחוק.    

10. ביטול מפעל הפיס / טוטו
הבירוקרטיה, היהירות והסרבול בניהול תקציבי הבניה של מוסדות ההימורים, מרקיעים שחקים.
מה גם, שעצם המהות שלהם היא למכור פנטזיות לאוכלוסיות חלשות, ומנגד למשוך משכורות עתק
מעצימה את הנזק שנגרם לציבור בעצם קיום מוסד ההימורים, שהוא גוף מיותר ומזיק מבחינה חברתית
ומבחינה מוסרית.