עשרה צעדים למהפכה בתחום הבניה


מאת: מהנדס הראל בן-עזרא

העולם מתקדם בצעדי ענק, אך פרפורי הגסיסה של גופי הבירוקרטיה המפא"יניקים במדינת ישראל כאילו מסרבים לגווע. מעבר לים בונים בניין בן 50 קומות בתוך שבועיים, ובמדינת ישראל לוקח יותר משנה להוציא רישיון בניה. מערכת הפקידות הבירוקרטית מגובה במערכת משפט קומוניסטית - וביחד הם רומסים ברגל גסה את חופש הפרט ואת השוק החופשי. החלמאות, הסרבול וחוסר היעילות לא נדונו להיות מנת חלקנו לנצח. הגניוס היהודי יפרוץ החוצה אם רק יתנו לו את החופש. מדינת ישראל יכולה לצאת מ"תקופת האבן" בתחום הבניה, ולהיות גם כאן - מגדלור לגויים. להלן מובאים עשרה צעדים לשיפור, תוך שינוי מהפכני של תהליך התכנון והבניה במדינת ישראל.

1. ביטול התקן הישראלי
התקן מתייחס למתכנן כאל ישות חסרת שיקול דעת, בדיוק כפי שמדינה קומוניסטית מתייחסת לאזרחיה. מערכת המשפט הישראלית מאמצת בחום את התקן הישראלי ונותנת לו תוקף ומשקל רב. התקן הישראלי שהחל את דרכו כחוברת הנחיות ומאגר מידע מועיל, התרחב במהלך השנים לכמות בלתי נתפסת של קרוב למאה אלף עמודים עמוסים באינסוף נוסחאות והנחיות שהופכות את המתכננים לרובוטים חסרי דעת. התקן מאלץ מתכננים להיצמד להוראות שפוגעות בתכנון המבנה, מסרבלות ומייקרות את תהליך הבניה. התקן גורם ל"משפטיזציה" של תהליכי הבניה ומהווה קרקע פורייה לסכסוכים בין דיירים לקבלנים. ואם לא די בכך, קיימים צוותים של מהנדסים/פקידים שעוסקים ברכישת תקנים פרימיטיביים ממדינות זרות, בתרגום תקנים, בעדכון ובניסוח עילג של תקנים חדשים. זוהי תעשיה ענפה שמתודלקת על ידי איגודים, בעלי משרדים גדולים, אנשי אקדמיה חסרי מעש ופקידי בירוקרטיה שלא חסרים בארצנו הקטנטונת. מערכת התקינה הישראלית אינה מתעניינת בעלויות התכנון ובעלויות ביצוע הפרוייקט. לא קיים גוף שיעצור את מערכת התקינה הישראלית שאינה יעילה ואינה כלכלית. שר העבודה/כלכלה שאמור לייצג את האינטרס הציבורי, הולך שולל אחרי מניפולציות של בעלי אינטרסים, וכך נוספים במשך השנים, עוד ועוד תקנים על גבי תקנים, חסרי היגיון ובעלי נזק רב לשוק ולתעשיית הבניה.

יש לבטל את גיבוב התקנים הקיים, ולהחליפו בתקן וולנטרי פרקטי, מקוצר ומקצועי אשר תפקידיו יהיו:
א. להציע סטנדרט של בטיחות ונגישות.
ב. להציע מאגר ידע בשיטות חישוב ובשיטות בניה.


2. ביטול רשויות התכנון והבניה
יש לדאוג עבור כל ישוב ועיר, לתכנון עיר מלא ברמת פירוט גבוהה, כולל סימון מפורט של התשתיות - הקיימות והמתוכננות, תוכנית העיר תגדיר לכל חלקה ומגרש באופן ברור את ההנחיות כולל הדמיות ברמה נגישה לכל אדם. לאחר שתכנון העיר מפורסם באינטרנט, כבר אין צורך בוועדת התכנון. כל מתכנן יכול לגשת לתכנית העיר ולתכנן את המבנה שלו בהתאם לדרישות תכנית העיר המפורטת. עבור מקרים של בקשות מיוחדות / הבהרות, יהיה פקיד - אדריכל העיר, שיהיה חייב לתת מענה הוגן ומקצועי בתוך יום עבודה. לצורך אכיפה כנגד עברייני בניה - תהיה מחלקה משפטית. עבירות בניה אינן עניינם של פקידים.

3. ביטול החובה להגשת חישובים סטטיים 
יש לבטל את הנוהל המזיק של הגשת חישובים סטטיים, ותהיה חובה על המתכנן לפרסם באתר ייעודי באינטרנט את תכניות הקונסטרוקציה של המבנה לביצוע - כולל עדכון as is. כאשר מהנדס (מקצוען אמיתי ולא רובוט של תקנים) נדרש לתכנן שינוי/שיפוץ במבנה קיים, החישובים הסטטיים (שזו ערימת מסמכי כסת"ח) שווים עבורו כקליפת השום, לעומת זאת, תכניות הקונסטרוקציה של המבנה, אשר הינם המסמך החשוב ביותר לבטיחות ויציבות המבנה בזמן תכנון שינויים במבנה, נשארים "חסויים", וברוב המקרים לא ניתן להשיג את תכניות הקונסטרוקציה.

ניתן לשחזר תכנית אדריכלית של מבנה קיים בקלות יחסית: פשוט מבצעים מדידות בשטח ומשרטטים את המצב הקיים. לעומת זאת תכנית קונסטרוקציה לא ניתן לשחזר, אלא באופן חלקי בלבד וזאת על ידי בדיקות מעבדה יקרות, חלקן הרסניות ולא מעשיות. תכנית הקונסטרוקציה משקפת את רמת היציבות של המבנה. זהו מידע שנוגע לגבי כל אדם שנמצא בקרבת/בתוך המבנה. הרשויות מתערבות בהליכי הבניה בבירוקרטיה אלימה וברברית לצורך קבלת היתר הבניה או טופס אכלוס, ודווקא במקום הכמעט יחיד שיש הצדקה להתערבות שלטונית, כדי לקיים שקיפות לגבי יציבות מבנים - השלטון אינו מתערב, ומאפשר למהנדסים להסתיר מהציבור מידע חשוב שנוגע לכל מי שנמצא בסביבת המבנים.

4. ביטול סמכויות הגופים הנוברים ברישוי
ביטול הסמכויות של חברת החשמל
לא לאפשר לבודק של חברת החשמל לאשר או לא לאשר שום מבנה/מתקן שאינו בבעלותה. לא תהיה לחברת החשמל סמכות לגבות עמלות ואגרות כלשהן על חיבור החשמל / הגדלת החיבור / חפירה / הזזת עמוד וכו' . כל העבודות בתחום הציבורי יהיו על חשבון חברת החשמל. כצעד משני מוצע לבטל את הפילרים, חיבור החשמל יהיה בתוך שוחה תת קרקעית
הניטור וחיוב צריכת החשמל יבוצע באופן ממוחשב.

יש לסגור את מיזם הבירוקרטיה הגדול במדינה -  "רשות מקרקעי ישראל"  (רמ"י).  
יש למכור את כל הקרקעות לידיים פרטיות. עד אשר הקרקעות יימכרו, לא תהיה לרמ"י כל זכות להתערב באישורי בניה. אם ברמ"י סבורים שמגיע להם עוד כסף (בדרך כלל זה המצב), עליהם יהיה לפנות לערכאות המתאימות.

רשות הכבאות – אמורה לעסוק בכיבוי אש ולא במתן אישורי בניה. לא תהיה לרשות הכבאות כל סמכות בקביעת נהלים, אגרות ומתן אישורים בתחום הבניה. התקן הוולנטרי, אשר יכלול התייחסות לכיבוי אש - בהתאם לאחריות וכיסוי ביטוחי, ולא לפי כסת"ח וגחמות של פקידים, יחליף את הבירוקרטיה והדרישות המטורפות של רשות הכבאות. הוא הדין לגבי רשויות וגופים ציבוריים אחרים הנוברים בנושא הרישוי, כגון רשות העתיקות, הג"א, הירוקים, בזק, משטרת ישראל ועוד.

5. ביטול משרד "רשם המהנדסים והאדריכלים"  וביטול  "רשם הקבלנים"
רשם המהנדסים ורשם הקבלנים הינם משרדי בירוקרטיה שמסכנים את הציבור, על ידי כך שהם מונעים קיום של תחרות ושל שוק חופשי, הכל באמתלה שקרית של "דאגה לבטיחות הציבור" שני המשרדים הללו הפכו את סצנת הבניה בישראל לאלימה, לנמוכה, לכסת"חית ונשלטת על ידי "מאכערים".
רשם הקבלנים מייצר בפועל "גילדה" סגורה של "קבלנים רשומים" - שרק הם רשאים על פי חוק לקבל "עבודות שמנת" (הרשויות דורשות חתימה של "קבלן רשום" עבור כל פרוייקט משמעותי). על יתר העבודות הפחות אטרקטיביות מתחרים הקבלנים הלא רשומים, שברובם הגדול בעלי כישורים מעולים בעבודות בניין - אך פחות בבירוקרטיה ובהתנהלות מול פקידות. הבירוקרטים, וה"מאכערים" הופכים בקלות יתירה להיות ה"קבלנים הרשומים".

רשם המהנדסים והאדריכלים אשר התחיל בתור פקיד מיותר שחותם על תעודות, הפך כיום למערכת פקידות טלפנים, ובירוקרטים. הרשם מונע מעשרות אלפי(!) מהנדסים ואדריכלים מעולים ובעלי מוטיבציה - לקבל רישיון, לעבוד במקצוע ולהתחרות בשוק החופשי. לבעלי המשרדים הגדולים ישנה השפעה רבה על הרשם, על ידי איגודים כגון "לשכת המהנדסים" שמעורבת בניסוח "אמות המידה" (קריטריונים) הקובעות מי יהיה רשאי לקבל רישיון. לבעלי המשרדים הגדולים יש אינטרס ברור לצמצם את התחרות החופשית בשוק, כדי להמשיך לגבות מחירים כיד הדמיון כמעט ללא תחרות. אינטרס נוסף הוא לצמצם את האחריות המקצועית שלהם, על ידי הפניית המהנדסים לעבוד כ"מהנדסי ביצוע" - שהם למעשה מנהלי עבודה שלא מתכננים כלום, אך נושאים באחריות מקצועית. אינטרס נוסף שיש לבעלי המשרדים הגדולים, הוא קבלת מהנדסים / אדריכלים לעבודה כ"מתמחים" בשכר ובתנאי עבדות.
בדרך דומה, גם הקבלנים הגדולים שולטים ברשם הקבלנים כדי לשמור על ה"גילדה" שלהם, ומונעים תחרות חופשית.

נתון נוסף שחשוב לדעת:
הקריטריונים שקובעים את "אמות המידה" - לצורך קבלת רישיון בהנדסת בניה עוסקים אך ורק בהיקף עבודות התכנון, ואינם עוסקים במילה אחת באיכות העבודות.   יש ברשותי עדויות רבות כולל מסמכים ותמונות של מבנים שתוכננו על ידי "מאמנים" בהנדסת בניין שהוסמכו על ידי רשם המהנדסים להכשיר מהנדסים לקבלת רישיון. אותם מבנים שתוכננו על ידי ה"מאמנים" הינם מבנים מסוכנים - סדוקים / שבורים - חלק מהמבנים פונו מהדיירים, חלקם הוגדרו כ"טוטל לוס" וחלקם גרמו לדייריהם / לייזמים עגמת נפש והפסדים גדולים. בדרך דומה, רשם הקבלנים מסווג את הקבלנים רק על פי היקפי עבודה ולא לפי איכות העבודה, שלא מעניינת את הרשם.

6. תכנון יעיל - ביטול החובה לשכירת יועצים ומפקחים
ביטול החובה ביועצים כגון: יועץ כיבוי אש, יועץ נגישות, יועץ בטיחות, יועץ קרקע, יועץ חניה וכו'. יש לייעל את דרך התכנון ממצב של אי לקיחת אחריות, לתכנון איכותי ויעיל. במקום לחייב את המתכנן. לשכור יועצים שמסרבלים את תהליך התכנון, להטיל על המתכנן את האחריות ואת שיקול הדעת באילו יועצים להיעזר.
ראה מאמר הסוקר כיצד מהנדס אחד בארה"ב מבצע עבודה של 10 משרדים גדולים ישראליים - בעשירית מהזמן ורבע מהמחיר.
מוצע בזאת, לכלול בלימודי אדריכלות הכשרה בתחום הסטטיקה והקונסטרוקציה ברמה של הנדסאי בניין, וזאת על חשבון קורסים כגון: "מוזות בעיר", "מקום לאומנות", "אדם, חיה מכונה", "סוגיות עכשוויות באוצרות", "מייצבים כמודלים ביקורתיים" ועוד קורסים כגון הנ"ל, שנלמדים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ומציגים אג'נדה כלשהיא, שאינה בהכרח משפרת את כישורי התכנון של האדריכלים.

ביטול החובה במפקח בניה  
מפקח בניה - הוא פקיד שלא מייצר כלום, ולכן המערכת הקומוניסטית הישראלית מטפחת אותו.
ההתייחסות הראשונית אל קבלן כאל אדם שחובה לפקח על כל פעולה שלו, משדרת לקבלן שהוא בחזקת רמאי או מוגבל, ולמעשה עצם ההתייחסות המזלזלת הזו, היא זו שגורמת לקבלנים לעיתים "להקטין ראש" או לפעול שלא ביושר. יש להעביר את האחריות על הביצוע אל הקבלן - כתוצאה מכך, באופן טבעי - יעלה השכר על עבודות הבניין עצמן במקום שהתשלום יופנה לפיקוח על העבודות. המפקחים המוכשרים יותר - יהפכו בעצמם לקבלנים, במקום לפקח על קבלנים אחרים, והקבלנים יהפכו לאחראים יותר. מהלך כזה ישנה את השיח האלים שקיים בבניין לכדי תהליך יעיל יותר, בטוח יותר, שמבוסס על הסכמה ועל כבוד ולא על תחמנות וכוחנות.

7. החלת שקיפות אמיתית בפרוייקטים ציבוריים
יש להחיל שקיפות אמיתית בפרויקטים ציבוריים, ניהול כספי הציבור יבוצע הלכה למעשה כדלקמן:
- כל חוזה שנחתם עם הרשות הציבורית יפורסם מיידית, ביום החתימה - במלואו באתר הרשות.
- כל חשבון שמאושר למתכנן, לקבלן, לספק או למפקח, יפורסם מיידית, ביום האישור באתר הרשות כולל כתבי הכמויות עם המחירים ופירוט כל הסעיפים שאושרו.
- תהיה חובה לפרסם את התכניות המפורטות של כל פרויקט ציבורי, דבר שגם יביא עימו קנאת סופרים וישפר את רמת התכנון.
- תהיה חובה לפרסם את העלות המתוכננת של כל פרוייקט ואת העלות הסופית בפועל. כולל פירוט הסעיפים שלא באו לידי ביצוע, וסיכום העלות שלהם.
יש לאסור על מפקחים ומתכננים, כל התערבות בתהליך קבלת תקציבי בנייה, ולמנוע התערבות כזו מכל גורם פרטי שעשוי להנות מהתקציב.

צילום ושידור אונליין:
משרד מהנדס העיר וכל משרד ציבורי שמתקבלות בו החלטות, יהיה חייב בצילום ושידור אונליין. כמו כן, תהיה חובה בהקלטת כל שיחות הטלפון של כל משרד ציבורי והעלאה שלהן אונליין בזמן אמת. נהלים אלו יהפכו את מי שמתקראים בעזות מצח "משרתי ציבור" - לכאלה בעל כורחם.

במכרזים ציבוריים, יש לאסור התקשרות עם ספקים שלא מפרסמים מחירים ומפרטים מלאים
הכוונה לספקים של פריטים כגון גופי תאורה, מתקני משחק, ריהוט, מתקני ספורט וכו'. במצב הנוכחי, לא קיימת תחרות אמיתית בין הספקים השונים, מכיוון שהמתכנן אינו יכול באמת להשוות מחירים ומפרטים, אלא, במקרה הטוב הוא תלוי באנשי מכירות שיואילו לשלוח לו הצעות מחיר ומפרטים של המתקנים / המוצרים אותם הוא מעוניין לשלב בפרויקטים שהוא מתכנן. ובמקרה הרע, המתכנן מסתמך על מחירוני בניה, שאינם מפורטים ברמה הנדרשת, ומשאירים לקבלן ו/או לספק את האפשרות להחליט על המפרט המדוייק של הפריטים אותם הוא מספק רק לאחר הזכיה במכרז. ההבדל במפרטים מתבטא לעיתים בסכומי עתק שיוצאים מהקופה הציבורית. עקב כך, נוצר מצב שהרשות הציבורית מפרסמת מכרזים לא הוגנים, המעודדים התנהלות לא תקינה של מתכננים, מפקחים, ספקים וקבלנים.

8. ביטול חוק הממ"דים
הממ"דים מייקרים את הבניה הרבה מעבר לעלות הישירה של בניית הממ"ד. הממ"דים מורידים את איכות הבניה, מנפחים את הבירוקרטיה, מאריכים את משך הבניה ומונעים מטכנולוגיות בניה מתקדמות להתפתח ולחדור לארץ. 
מדינת ישראל תהיה חזקה ובטוחה הרבה יותר - ללא חוק הממ"דים, מפני שיתפתחו אמצעי הגנה עדיפים על הממ"ד הפרימיטיבי - בהתאם לדרישות האוכלוסיה. ולא פחות חשוב - מפני שהכלכלה תהיה חזקה יותר. ראה מאמר בנושא.

9. ביטול חוק דודי השמש
טכנולוגיית דודי השמש שמדינת ישראל מתגאה בה - תקועה שנים רבות, העולם התקדם כמה וכמה דורות בתחום הסולארי, ומדינת ישראל נשארה עם ה"דינוזאורים" המכוערים שהיא מחייבת להתקין על הגגות. מערכות חימום המים יהיו הרבה יותר מתקדמות ויעילות – ללא חוק דודי השמש.  ראה מאמר בנושא.

10. ביטול מפעל הפיס / טוטו
הבירוקרטיה, היהירות והסרבול בניהול תקציבי הבניה של מוסדות ההימורים, מרקיעים שחקים. מה גם, שעצם המהות שלהם היא למכור פנטזיות לאוכלוסיות חלשות, ומנגד למשוך משכורות עתק, מעצימה את הנזק שנגרם לציבור בעצם קיום מוסד ההימורים, שהוא גוף מיותר ומזיק מבחינה חברתית ומבחינה מוסרית.