הממ"ד - הוא החסם העיקרי בהתפתחות תעשיית הבניה


מאת: מהנדס הראל בן עזרא


בשנת 1992 חוקק חוק שמחייב בניית מרחב מוגן דירתי \ מוסדי (להלן ממ"ד) כתנאי לאישור כל בניה חדשה בישראל.
מעבר לשאלה הפילוסופית בהינתן תקציב כלשהו, האם אסטרטגית יש להשקיע אותו במיגון או בשיפור כוחות ההתקפה.
הממ"ד, על כל הבירוקרטיה שמסביבו, הוא הגורם מספר אחד (וישנם עוד חוקים מיותרים וחסמי בירוקרטיה) למחיר הדיור הגבוה,
לפגיעה ישירה בכלכלה וכן... לפגיעה בביטחון האזרחים.
הממ"ד הוא מבנה בעל תכנון קונסטרוקטיבי מופרז, עם דרישה לקירות חוץ בעובי של עד 30 ו-40 ס"מ,
קירות הגנה מול דלתות, כמויות פלדה ובטון גדולים, פרטי זיון מוגזמים ופרטי חלונות ודלתות שאינם מותאמים לבן אנוש,
נראה כאילו הממ"ד תוכנן על ידי מהנדסים סובייטים באמצע המאה הקודמת.
בגלל החובה בהקמת ממ"ד (גם כאשר מדובר בשיפוץ \ תוספת למבנה קיים) כל סצנת הבניה בישראל תקועה, מוגבלת,
ומנותבת לבניה בשיטות מיושנות המסתמכות יותר ויותר על עבודות כפיים מלוכלכות, יקרות ואיטיות
ופחות ופחות על טכנולוגיה מתקדמת וחדשנית.

הממ"ד הוא החסם העיקרי בהתפתחות תעשיית הבניה בישראל
הטעות בתחשיב עלות הממ"ד היא חישוב עלות הקמת הממ"ד לפי נפחי בטון, טונאז' פלדה וכו' (שגם היא עלות לא זולה כלל וכלל)
העלות האמיתית של הממ"ד - היא קודם כל תחשיב הנזק הפוטנציאלי העצום שלו, כמקל בגלגלי תעשיית הבניה בישראל.
במידה והדרישה לממ"ד תבוטל, בתוך תקופה קצרה, יחדרו לארץ ויתפתחו בארץ טכנולוגיות בניה מתקדמות ויעילות.
טכנולוגיות אלו יוזילו בעד חצי ויקצרו לפחות מרבע את תהליך הבניה הקיים וגם ישפרו באופן ניכר את רמת הבניה והגמר.
לתהליך מעין זה, של הוזלה גדולה, וקיצור משך הבניה, ישנה השפעה אדירה על הכלכלה הישראלית.
סכומי העתק שהופנו כל העת לשפיכת בטונים, יופנו אל השוק החופשי, ויזניקו את הכלכלה הישראלית.
חיזוק עצום מעין זה לכלכלה הישראלית, ישפיע ישירות על החוסן הלאומי ועל בטחון האזרחים.
בנוסף, ישנה גם השפעה נוספת לטובה בשל קיצור משך הבניה והקטנת משך האשראי שהיזם / הלקוח זקוק לו.

תמ"א 38:
חיזוק מבנה קיים כנגד רעידות אדמה, ניתן לבצע על ידי ריסון המבנה בדרכים מתקדמות ויעילות מהנהוג כעת.
הטעות הראשית במיזם תמ"א 38 היא העובדה שאדריכל מוביל את תכנון הפרוייקט.
בפרוייקט של חיזוק מבנה צריך לתת קדימות לתכנון הקונסטרוקטיבי על ידי מהנדס, ורק לאחר מכן בהתאם
לדרישות המהנדס, האדריכל אמור להיכנס לתמונה. המהנדס הקונסטרוקטור צריך להיות האחד שמתווה את הדרך
בפרוייקטים כגון תמ"א 38 ולא האדריכל כפי שמתבצע כיום.
הוא הדין לגבי ביצוע תוספות בניה וחיזוקים למבנים קיימים.

אגב, כאשר נדרשים לחיזוק כנגד רעידות אדמה, לא קיימת השאלה האסטרטגית האם ראוי להשקיע במיגון או בהתקפה,
מכיוון שלכל הדעות, יש לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה וכנגד איתני טבע.