מאת: הראל בן-עזרא.
היצע השוק הישראלי למהנדסי ביצוע ולמפקחים גבוה ביחס להצעות העבודה למהנדסים העוסקים בתכנון.
מדוע כך הדבר? ומה ניתן ללמוד מהנתונים הללו.
חשוב לציין ש"מהנדס ביצוע" או מפקח בניה - הוא למעשה פקיד שלא מייצר דבר. פקיד זה עוסק בעיקר ברגולציה ובסרבול המערכת. הוא אינו מייצר תכניות בניה או תכניות קונסטרוקציה. המערכת הישראלית הקומוניסטית מטפחת בירוקרטיה, רגולציה, פקידים וחוסר יעילות.
להלן תוצאות חיפוש עבור משרות בתחום מהנדסי ביצוע ומפקחים : (249 הצעות עבודה) מתוך אתר alljobs
ולהלן תוצאות החיפוש עבור משרות בתחום תכנון קונסטרוקציה: (23 הצעות עבודה)
הערות:
- מבדיקה התקבל שההיצע קטן יותר, מכיוון ש-7 מתוך 23 המשרות הנ"ל אינן פונות בפועל למתכננים, אלא למהנדסי ביצוע
- על פי רוב, הדרישה למנהל פרוייקט פונה למהנדסי בניין, וחלק פונה גם להנדסאים או אדריכלים.
- גם כאשר מזינים בחיפוש נתון כגון "מהנדס אזרחי" או "מהנדס בניין" שזהו תחום שפונה גם למהנדס ביצוע וגם למהנדס קונסטרוקציה, היחס בין הדרישה למתכננים לבין הדרישה למפקחים נשאר אותו היחס בקירוב.
כתוצאה מהגדלת כמות מהנדסי הביצוע והמפקחים והקטנת כמות המהנדסים המתכננים (הקונסטרוקטורים), סצנת הבניה הופכת להיות יותר ויותר מתלהמת וכוחנית, ופחות מתוכננת, *הוגנת ויעילה.
*הוגנת - הכוונה למכרזים הוגנים - אשר נותנים לקבלנים השונים שמתחרים על ביצוע הפרוייקט מידע מפורט, נכון ומדוייק,
בטרם הם מציעים את הצעת המחיר שלהם. (מידע שניתן לקבל רק על ידי תכנון איכותי).
קיים לחץ מצד משרדי תכנון גדולים על רשם המהנדסים, למנוע כניסה של כוח תכנון לשוק, ולנתב את המהנדסים לכיוון ה"ביצוע" - כלומר להיות עוד פקידים במערכת המנופחת של הבניה. יתרה מזו, ישנם בעלי משרדי תכנון גדולים, שהינם חברים במועצת המהנדסים והאדריכלים, ולכן הינם בעלי השפעה ישירה על הנהלים שעל פי הם רשם המהנדסים פועל. למשרדי התכנון הגדולים יש עניין בנהלים הללו מהסיבות הבאות:
1. הנהלים יכולים למנוע מכוח עבודה איכותי (מהנדסי קונסטרוקציה) אפשרות לקבל רישיון, להיכנס לשוק ולהוות תחרות עבור המשרדים. ובכך לשמר את מעט התחרות הקיימת בענף.
2. המשרדים יכולים להשיג באמצעות נהלים שהם קובעים, כוח עבודה זול ואיכותי למשך שנים. (מתמחים) לדוגמא: לפי תעריפי משרד הביטחון, התעריף לשעת עבודה של מהנדס קונסטרוקציה הוא 324 - 264 ש"ח (על פי הנסיון המקצועי) לעומת זאת, אם אותו מהנדס (גם אם הוא בעל ניסיון) ירצה לעבוד כמתמחה כדי לקבל רישיון, הוא יאלץ לעבוד על פי רוב בשכר מינימום שיכול להגיע לכדי עשירית מהשכר הנ"ל.
3. הנהלים יכולים להפנות מהנדסים רבים לתחום הביצוע, ובכך להוריד את רמת התכנון הנדרשת, כפי שיפורט בהמשך, ולהוריד חלק מהאחריות בה נושאים משרדי התכנון.
כאמור, בעלי המשרדים הגדולים אינם מעוניינים שלשוק יתווספו עוד מהנדסים ואדריכלים בעלי רישיון, ויש להם העדפה ברורה לכך שמהנדסים חדשים יעבדו בתחום הניהול והפיקוח ולא יהוו עבורם תחרות, אשר תגרום להם וודאי להעלות את רמת התכנון ולהוריד את רמת המחיר. ועל כן נקבעים נהלי בניה , לאו דווקא על ידי רשם המהנדסים, אך גם בהתערבות המשרדים הגדולים, שמגדילים את כמות המפקחים וכביכול דואגים לבטיחות הציבור, אך למעשה, משיגים תוצאה הפוכה. לאורך זמן, ככל שיהיו פחות מהנדסי קונסטרוקציה ואדריכלים בעלי רישיון, ויהיו יותר מפקחים ומהנדסי ביצוע, כך רמת התכנון תהיה ירודה יותר, והתקשורת בין היזם לקבלן תהיה יותר כוחנית, מניפולטיבית ולא הוגנת. ונראה יותר ויותר עימותים משפטיים ועוד ועוד קבלנים מאבדים את פרנסתם ופושטים רגל.
ככל שרמת התכנון נמוכה יותר, כך יהיה צורך ביותר מפקחים וביותר מנהלים, כדי להשלים את החסר ולשמור על רמת בטיחות מספקת. כך נוצר מעגל שמזין את עצמו, מכיוון שהקבלנים בארץ כבר התרגלו שמפקחים על כל פעולה שלהם, והם התאימו את עצמם למערכת שלא נותנת בהם אמון, ולכן צריך לפקח עליהם... חשוב להבין, ככל שרמת התכנון נמוכה יותר, כך משרד התכנון יכול להשקיע הרבה פחות שעות תכנון עבור אותו מוצר שהמשרד מוכר ללקוח בשם: "תכניות קונסטרוקציה" או "תכניות אדריכלות".
אינטרס נוסף של משרד התכנון, הוא שהאחריות על יציבות המבנה, והאחריות כנגד תביעות משפטיות תתחלק עם גורם הפיקוח. וככל שיהיו יותר אחראים בפרוייקט, המוטיבציה של משרד התכנון למנוע כשל יורדת.
כדי להעלות את רמת התכנון, היעילות והבטיחות, הדרך הנכונה היא לסגור את משרדי הבירוקרטיה המטורפים "רשם המהנדסים והאדריכלים" ו"רשם הקבלנים" ולהכניס לשוק כוח תכנון וביצוע, שיכפיל את התחרות בשוק וירים את רמת התכנון הירודה וישנה את מערכת הכסת"ח הקומוניסטית שבנויה על פקידים בירוקרטים ו"מהנדסי ביצוע".
אגב, המילה כסת"ח - קיימת רק בעברית. על פי google translate אין מילה שמתארת "אי לקיחת אחריות" בשפות אחרות.. אולי זה אומר משהו.
