מדוע שוק הבניה הישראלי דורש יותר מנהלים ופחות מתכננים?


מאת: מהנדס הראל בן-עזרא.


היצע השוק הישראלי למהנדסי ביצוע ולמנהלי פרוייקטים גבוה ביחס להצעות העבודה למהנדסים העוסקים בתכנון.

מדוע כך הדבר? ומה ניתן ללמוד מהנתונים הללו.


להלן תוצאות חיפוש עבור משרות בתחום מהנדסי ביצוע ומנהלי פרוייקטים: (249 הצעות עבודה) מתוך אתר alljobs


ולהלן תוצאות החיפוש עבור משרות בתחום תכנון קונסטרוקציה: (23 הצעות עבודה)

חשוב לציין:

- מבדיקה התקבל שההיצע קטן יותר, מכיוון ש-7 מתוך 23 המשרות הנ"ל אינן פונות בפועל למתכננים, אלא למהנדסי ביצוע

- רוב הדרישה למפקחים ומנהלי פרוייקטים היא למהנדסי בניין,  וחלק פונה גם ולהנדסאי בניין אדריכלים או מנהלים.

- גם כאשר מזינים בחיפוש נתון כגון "מהנדס אזרחי" או "מהנדס בניין" שזהו תחום שפונה גם
  למהנדס ביצוע וגם למהנדס קונסטרוקציה, היחס בין הדרישה למתכננים לבין הדרישה למנהלים נשאר אותו היחס.


כתוצאה מהגדלת כמות המנהלים והמפקחים והקטנת כמות המהנדסים המתכננים (הקונסטרוקטורים), 

סצנת הבניה הופכת להיות יותר  ויותר מתלהמת וכוחנית, ופחות מתוכננת, *הוגנת  ויעילה

*הוגנת - הכוונה למכרזים הוגנים - אשר נותנים לקבלנים השונים שמתחרים על ביצוע הפרוייקט מידע מפורט, נכון ומדוייק,
 בטרם הם מציעים את הצעת המחיר שלהם. (מידע שניתן לקבל רק על ידי תכנון איכותי).

קיים לחץ מצד משרדי תכנון גדולים על רשם המהנדסים, למנוע כניסה של כוח תכנון לשוק,

ולנתב את המהנדסים לכיוון של ניהול ופיקוח. 

יתרה מזו, ישנם בעלי משרדי תכנון גדולים, שהינם חברים במועצת המהנדסים והאדריכלים,

ולכן הינם בעלי השפעה ישירה על הנהלים / "אמות מידה"  שעל פי הם רשם המהנדסים מתנהל.

למשרדי התכנון הגדולים יש עניין בנהלים הללו  מהסיבות הבאות:   

1. המשרדים יכולים להשיג באמצעות נהלים שהם קובעים, כוח עבודה זול ואיכותי למשך שנים. (מתמחים)
לדוגמא: לפי תעריפי משרד הביטחון, התעריף לשעת עבודה של מהנדס קונסטרוקציה הוא 324 - 264 ש"ח.
(על פי הנסיון המקצועי) לעומת זאת, אם אותו מהנדס (גם אם הוא בעל ניסיון) ירצה לעבוד כמתמחה כדי לקבל רישיון,
הוא יאלץ לעבוד על פי רוב בשכר מינימום שיכול להגיע לכדי עשירית מהשכר הנ"ל. 

2. הנהלים יכולים למנוע מכוח עבודה איכותי (מהנדסי קונסטרוקציה) אפשרות לקבל רישיון, להיכנס לשוק
    ולהוות תחרות עבור המשרדים. ובכך לשמר את מעט התחרות הקיימת בענף.

3. הנהלים יכולים להפנות מהנדסים רבים לתחום הביצוע, ובכך להוריד את רמת התכנון הנדרשת, כפי שיפורט בהמשך,
ולהוריד חלק מהאחריות בה נושאים משרדי התכנון.

כאמור, בעלי המשרדים הגדולים אינם מעוניינים שלשוק יתווספו עוד מתכננים בעלי רישיון - מהנדסים ואדריכלים 

ויש להם העדפה ברורה לכך שמהנדסים חדשים יעבדו בתחום הניהול והפיקוח ולא יהוו עבורם תחרות, אשר תגרום להם וודאי

להעלות את רמת התכנון ולהוריד את רמת המחיר. 

ועל כן נקבעים נהלי בניה , לאו דווקא על ידי רשם המהנדסים, אך גם בהתערבות המשרדים הגדולים, שמגדילים את כמות המפקחים 

וכביכול דואגים לבטיחות הציבור, אך למעשה, משיגים תוצאה הפוכה. 

לאורך זמן, ככל שיהיו פחות מהנדסי קונסטרוקציה ואדריכלים בעלי רישיון, ויהיו יותר מנהלי פרוייקטים ומהנדסי ביצוע,  

כך רמת התכנון תהיה ירודה יותר, והתקשורת בין היזם לקבלן תהיה יותר כוחנית, מניפולטיבית ולא הוגנת.

וככל שרמת התכנון נמוכה יותר, כך יהיה צורך ביותר מפקחים וביותר מנהלי ביצוע, כדי להשלים את החסר ולשמור 

על רמת בטיחות מספקת.

חשוב להבין, ככל שרמת התכנון נמוכה יותר, כך משרד התכנון יכול להשקיע הרבה פחות שעות

תכנון עבור אותו מוצר שהמשרד מוכר ללקוח בשם: "תכניות קונסטרוקציה" או "תכניות אדריכלות"

אינטרס נוסף של משרד התכנון, הוא שהאחריות על יציבות המבנה, והאחריות כנגד תביעות משפטיות 

תתחלק עם גורם הפיקוח. ועל כן המוטיבציה של משרד התכנון למנוע כשל - יורדת.

כדי להעלות את רמת התכנון, היעילות והבטיחות, הדרך הנכונה היא להסיר את החסמים והנהלים המונעים 

ממהנדסים ואדריכלים קבלת רישיון, וכתוצאה מכך להכניס כוח תכנון חדש לשוק. וכן, לחייב את משרדי התכנון לבצע גם את הפיקוח 

על העבודה שלהם, ולא להטיל את הפיקוח על גורם שלישי כפי שנהוג בארץ,  ולמנוע את האפשרות להטיל את האחריות לכשלים 

על המפקחים ועל מהנדסי הביצוע, ובכך לנטרל את שיטת ה"סמוך" הישראלית, שמחלקת את האחריות על מספר גורמים, 

שאינם בהכרח מתנהלים בהרמוניה וביעילות, אלא לעיתים גם נגועים באינטריגות  ובתוך כך, מתקבל תכנון וניהול הפרוייקט 

מתוך שיקולי כסת"ח.  עם הקורא הסליחה, אין מילה אחרת בעברית לתיאור המושג כסת"ח,  ועל פי google translate 

גם אין מילה שמתארת "אי לקיחת אחריות" בשפות אחרות..  אולי זה אומר משהו.


כדי להמחיש עד כמה רמת התכנון בארץ ירודה, להלן תמונות מתוך חניון מתחת למבני מגורים בני 11 קומות  

שתוכננו על ידי משרד מהנדסים גדול, שמנהלו חבר במועצת המהנדסים, ובנוסף הוא רשום כמאמן שאחראי להכשיר מתמחים:


מבט על העמודים מרחוק:  (התמיכה הנוספת מפלדה, גם היא תוכננה על ידי אותו מהנדס -  כניסיון תיקון, אך הסדקים המשיכו להתרחב)  

 

כאמור, נעשה ניסיון על ידי המהנדס שתכנן את המבנים לתקן את ה"ווטות" של העמודים שנשברו, אך התיקון לא צלח.

חשוב לציין שקריסת החניון, מסכנת באופן מיידי את חייהם של מאות דיירים שגרים במבנים מעל, מכיוון שה"אימפקט"

של קריסת החניונים יוביל להרס של מספר עמודים, ומכאן לתגובת שרשרת שתגרום לקריסת הבניינים שמעל החניונים.

להלן תמונת המבנים מעל העמודים הנ"ל:


 המצב כעת הוא שמשרד "בן עזרא מתכננים" ביצע תמיכה זמנית לחניונים, וכן המשרד תכנן חיזוק קבוע, לכשיאושר התקציב:


להלן תכניות החיזוק הזמני:



חשוב לציין, שהמקרה הנ"ל הוא רק דוגמא מייצגת אחת מיני רבות המעידות על רמת תכנון ירודה -  בהן נתקלתי במהלך עבודתי כמהנדס.