מאת: הראל בן עזרא

המאמר בעבודה....



המאמר בעבודה....



בארה"ב - הרוב המוחלט של האוכלוסיה מתגורר בבתים פרטיים
בסין ובצפון קוריאה - הרוב המוחלט של האוכלוסיה מתגורר במבני קומות

שכונה טיפוסית בארה"ב


שכונה טיפוסית בסין

אגב, גם ברוסיה, שהיא אחת המדינות הכי פחות צפופות בעולם, רוב האוכלוסיה מתגוררת במבני קומות (אמנם לא כמו היחס בסין, אך רחוק מאוד מהיחס בארה"ב, אף שהצפיפות ברוסיה היא כרבע מבארה"ב). הגורם שקובע את סוג הבניה הוא יותר השלטון ופחות הצפיפות.


ומהי המגמה בישראל?


בשנים האחרונות ישנה עליה גדולה בכמות הבניה הרוויה למגורים, קו הרקיע מלא בעשרות ומאות מנופים ופרוייקטים בשלבים שונים של התקדמות. זהו אינו שוק טבעי רגיל המבוסס על היצע וביקוש, אלא שוק מנוהל ומתוכנן על ידי השלטונות שמתערבים בכלכלה החופשית. העדר, כמו עדר - אוכל מה שנותנים לו.
קיימים שני סוגים עיקריים של בניה רוויה: למגורים ולמשרדים. בניה רוויה למשרדים מתבקשת ברוב המקרים, הקירבה הפיזית של עסקים זה לזה מגבירה את התחרות, מייצרת אינטראקציה בין עסקים ומקדמת שוק איכותי יותר. על כך מתווספים היתרונות הגדולים של בניה רוויה : האוויר הנקי והנוף מהקומות הגבוהות, והחיסכון בשטח קרקע.
עם זאת, ישנם מספר חסרונות לבניה רוויה - בעיקר בזאת המיועדת למגורים.

הצרות הגדולות 

הוויתור על החופש 
אוכלוסיה שמתגוררת בבניה רוויה, הרבה יותר קלה לשליטה והרבה יותר ממושמעת מאינדיבידואלים בעלי שטח פרטי. על פי "חוק פרקינסון" - השלטון תמיד חותר להגדיל את כוחו, לשלטון יש אינטרס לאכלס את האזרחים בבניינים גבוהים.
במהלך הקורונה, השלטונות בסין ובצפון קוריאה אטמו וסגרו פתחי יציאה של בנייני קומות, מכיוון שהשלטון החליט שהדיירים מסכנים את הציבור או את עצמם. אנחנו לא רחוקים מהטירוף הזה, בישראל השלטון הקומוניסטי הברברי הכניס בכוח אזרחים ל"מלוניות".

הקונסטרוקטור שתכנן את המבנה, תופס אתכם בביצים ומסכן אתכם
לדוגמא, נתקלתי במבנה קומות שהיתה בו קורה שחסמה מעבר טכני מסויים. בדרך כלל, זו בעיה שניתנת לפתרון על ידי ביצוע החיזוקים הנדרשים והסרת הקורה החוסמת. המהנדס שתכנן את המבנה, דרש סכום גבוה (5 ספרות) רק כדי להגיע ולהחליט "אם יש היתכנות להסרת הקורה". המחיר רק עבור הביקור, לא כולל את התכנון (למרות שהטעות היא גם של אותו מהנדס). מבחינה משפטית, מהנדס אחר שייקח על עצמו את העבודה, יצטרך לקחת אחריות על כל המבנה, וכמובן שאין לו סיכוי להשיג את תכניות הקונסטרוקציה של המבנה, לכן העבודה של אותו מהנדס תהיה פחות בטוחה, והוא גם יגבה מחיר גבוה.

לגבי שיפוצים בדירות פרטיות במבנה קומות, למרות שהמהנדס שתכנן את המבנה הוא הכי מתאים לתכנן את השיפוץ, אין שום סיכוי שהמהנדס שתכנן את המבנה ישתף פעולה עם דייר שמעוניין לשפץ את הדירה מכיוון שזה כסף קטן והרבה עבודה. כך גם לגבי בדיקה אם ניתן למקם בריכה במרפסת של דירה - אין שום סיכוי שהמהנדס שתכנן את המבנה יתייחס לפניות של הדיירים, למרות שזו בדיקה של 5 דקות עבורו, וכל מהנדס אחר שייתן "אישור" (וישנם רבים כאלה שיעשו זאת שתמורת סכום כסף), מבלי לקבל לידו את תוכניות הקונסטרוקציה - מסכן את כל הדיירים שבמבנה. זו הפרקטיקה הנהוגה בישראל.

בכל המקרים, אותו דייר שרוצה לשפץ את הדירה שלו יפנה למהנדס אחר שיתכנן את השיפוץ, לעיתים כולל הריסת קירות, מבלי שיש לאותו מהנדס את תכניות הקונסטרוקציה. נתקלתי במקרה שמהנדס אישר לנסר קיר בטון בבניה רוויה, ובמקום אותו קיר הוא תכנן חיזוק כנגד עומסים אנכיים תוך התעלמות מקשיחות המבנה בכיוון האופקי. כלומר הוא החליש את חוזק המבנה כנגד רעידות אדמה.

בתוך מערכת של שוק חופשי אמיתי, שמו הטוב של מתכנן או קבלן - זה המנוע והדלק שמניע אותו ואת השוק, ולכן הוא יחתור תמיד לשפר את האיכות, את הבטיחות ואת השירות. בישראל, אותם מתכננים וקבלנים שבעים, ימשיכו להיות מוצפים בעבודה, לא בגלל האיכות המדהימה של השירות או המוצר שלהם, אלא בגלל שהם שייכים ל"גילדה" הנכונה.
מי שאחראי ליצירת ה"גילדות" ולסיכון הציבור, היא מערכת הפקידות והרגולציה הישראלית שמייצרת את ה"גילדות" ומונעת קיום של שוק חופשי ותחרותי. ובכלל זה רשם המהנדסים והאדריכלים, רשם הקבלנים וועדות התכנון.


התמודדות עם רעידות אדמה בבניה רוויה

הקדמה
מה שמייצר את ההרס במהלך רעידת אדמה הוא הכוח שנובע מהחוק השני של ניוטון F=ma
מה שמייצר את הכוח ההרסני היא התאוצה של הקרקע ולא התנועה של הקרקע. אם הקרקע הייתה נעה במהירות קבועה, לא היה נוצר שום כוח, ולא היה קיים כל עומס אופקי על המבנים.
כדור הארץ מסתובב סביב השמש במהירות קבועה של כ-100,000 קמ"ש וסביב עצמו בכ- 1600 קמ"ש. ואין שום כוח (למעט כוח צנטריפוגלי זניח של פחות מחצי אחוז מכח הכבידה בקו המשווה).

להלן תרשים סיסמוגרף מרעידת אדמה אל סנטרו בקליפורניה 1940. ניוזילנד. פיליפינים. בכל הרעידות הנ"ל - הסיסמוגרפים רשמו תאוצות קרקע של מעל 0.35g

תיאורטית אם נאיץ מבנה בן 20 קומות בתאוצה של 0.35g (משקל קומה כ- 600 טון, משקל המבנה כזה הוא כ 12,000 טון) הכוח האופקי שיפעל על המבנה יהיה 0.35x12,000 = 4,200 טון - (שזה גם כוח הגזירה בקומה התחתונה של המבנה).
נניח הנחה מקלה שהמבנה מושלם מבחינת סימטרית *ומרכז הגזירה ממש מתאחד עם מרכז הכובד.
* מרכז גזירה - בקצרה: אם נדחף שולחן בעל 4 רגליים כאשר רק מתחת לאחת הרגליים יש גלגלים, השולחן יסתובב גם אם נדחף אותו בקו ישר - ויתווסף מומנט פיתול שיתחלק בין שלושת רגלי השולחן שמייצרות חיכוך עם הרצפה.

כוח אופקי של 4,200 טון שפועל במרכז הכובד של המבנה (בגובה של 10 קומות = כ 30 מטר) מייצר מומנט
של 126,000 = 30x4,200 טון מטר
כדי לסבר את האוזן - כדי להתמודד עם מומנט בסדר גודל זה דרושים קירות בטון בעובי של 1 מטר ואורך כ-20 מטר. אך כפי שידוע לנו, הקירות במבני קומות בסדר גודל זה לא מתקרבים למימדים האלה.
אז איך בכל זאת מבני קומות מתוכננים לעמוד ברעידות אדמה?

התנהגות גוף תחת עומסים משתנים כתלות בזמן - הוא תחום בפיזיקה שנקרא "דינמיקה".
האנליזה הכי פשוטה מדמה כל קומה במבנה רב קומות למסה, ולכל קומה יש את הקשיחות שלה, את הקשיחות בכל קומה מקבלים מפירים, מקירות בטון, או מאגדי פלדה. (כמו כן ישנה גם תרומה של קירות בניה ושל עמודים) הרצפות של הקומות מתפקדות כ"ממברנה" שמקשרת את כל האלמנטים הקשיחים בכל קומה.

דמפרים
דמפרים נועדו לרסן (להאט) את התאוצה היחסית בין המסות ובכך להוריד את התדירות של המבנה, לספוג את האימפקט ולשחרר את האנרגיה באיטיות. וכך לייצר מניפולציה בתגובת המבנה לתאוצת קרקע.
להלן גרף של ספקטרום תגובה


דוגמא של תגובת מבנה קשיח לעומת מבנה גמיש



התמודדות עם רוחות
.....

התמודדות עם שריפות
....

הצרות הקטנות

התמודדות עם הקרבה בין הדירות
שכנים רועשים או לחילופין שכנים שרגישים במיוחד לרעש, ריחות שעוברים בין דירות, חדירת רטיבות מהקומה מעל. שימוש ברכוש הציבורי באופן מטריד. שכן שמתנהג בצורה לא בטיחותית. למשל, שכן שמניח על המעקה במרפסת חפצים, שיכולים ליפול /לעוף ברוח סערה. או שכן שמבצע שיפוץ בצורה לא אחראית (גם אם מעורב מהנדס בשיפוץ, קיימות טעויות רבות של מהנדסים בתחום השיפוצים). התעסקות עם וועד בית שיכול לחייב אתכם בנהלים בניגוד לרצונכם. מצד שני, אם אתם רוצים ליזום מהלך שכרוך בדיירים האחרים וכו' אתם תלויים בשכנים. תרצו או לא, אתם נכנסים לפוליטיקה ומשפט.

התלות במעלית


מוטב שהציביליזציה תשנה פאזה בתחום הבניה הרוויה (הרעיון המאמר הבא).