הדרישות מקבלן שיפוצים בשוק הישראלי מאוד גבוהות. מכיוון ששיטות הבניה בישראל מיושנות, קבלן השיפוצים צריך להתמודד עם עבודות כפיים קשות ולעבוד בתנאים שלא מקובלים בעולם המתקדם. קבלן השיפוצים נדרש להיות בעל ידע בתחומים רבים ובהם: אינסטלציה, חשמל, טפסנות, בניה קלה, נגרות, מסגרות, טיח ועוד. בנוסף, הקבלן נדרש לשלם לכל מיני איגודים "דמי חבר" בעל כורחו, ובמידה והוא ירצה לעבוד עם גופים ציבוריים, הוא יידרש לעמוד בקריטריונים דרקוניים על ידי "רשם הקבלנים". הבירוקרטיה הקומוניסטית, רשם הקבלנים, ערימות המסמכים והפקידים, ותנאי העבודה הקשים פוגעים באיכות התוצר הסופי שהמזמין מקבל, ומביאים לחיכוכים בין מזמין העבודה לקבלן.
להלן מספר הערות על טעויות שנפוצות בתחום השיפוצים:
1. כאשר מעוניינים להרחיב פתח - חלון או דלת, על פי רוב, יהיה צורך להסיר את החגורה הקיימת מעל החלון אם היא לא מעוגנת לקורה עליונה שתוכננה לשאת אותה, ולצקת חגורה חדשה שנתמכת על שני צידי הפתח, או לחזק את החגורה הקיימת. בפועל, לא תמיד עושים זאת ומשאירים את החגורה הקיימת תלויה על בלימה.
2. כאשר מורידים קירות מתחת לתקרה קלה / רביץ (תקרת רשת עם טיח שנמצאת מתחת לגג רעפים), יש צורך להסיר את החגורות העליונות שמעל הקירות, (לאחר תימוך הגג על ידי רגלי בניין) ולתמוך את גג הרעפים ותקרת הרביץ על ידי פרופילי פלדה או ספסלי עץ ("אגדים"). אך בפועל, לעיתים מורידים את הקירות ומשאירים את חגורות הבטון העליונות כדי לתמוך את תקרת הרביץ וגג הרעפים. זוהי סכנה ממשית, מכיוון שהחגורות לא מתוכננות לשאת עומסים, ואין אפילו וודאות שהזיון הראשי שלהן מתמשך מקצה לקצה.
3. מקלחות בקומת הקרקע מחייבות גם איטום של הרצפה ובעיקר איטום הרולקות והקירות, כמו במקלחות בקומה עליונה, כדי למנוע רטיבות ועובש על הקירות שסמוכים לחדר הרחצה. בפועל, לעיתים מקלים ראש באיטום מקלחות בקומת קרקע. הוא הדין לגבי איטום רולקות ותחתית קירות של מרפסות ומשטחי חוץ מרוצפים , גם אם הם בקומת הקרקע.
4. לפני התחלת ריצוף קומה, יש לסמן את מפלס הריצוף. תהליך סימון המפלס צריך להיות כך:
א. סימון מפלס סף דלת הממ"ד - העברת מפלס על ידי לייזר או שטיכמוס במספר נקודות ברחבי המבנה. ב. בדיקה שאין נקודת צנרת גבוהה ממפלס סף הממ"ד ג. במידה ויש מרפסת, מסמנים את שיפוע הריצוף מנקודת הניקוז ועד הפתח הקרוב ובודקים שמפלס זה אינו גבוה ממפלס סף הממ"ד. במידה והמפלס גבוה - יש לשקול מספר חלופות:
A פירוק דלת הממ"ד והגבהה. תוך בדיקה שהגבהת הריצוף לא מייצרת בעיות מפלסים נוספות, כגון התחברות למשטחים נוספים, גובה דלתות וכו'. וכן יש להתייחס גם לעומס הנוסף על הרצפה. B שינוי מיקום המרזב כך שיהיה מרחק קטן יותר בין הדלת לבין נקודת הניקוז. C יצירת מדרגה (שמהווה מכשול) ביציאה למרפסת - זו צריכה להיות האופציה האחרונה - למרות שעל פי רוב בוחרים בה, מפני שהיא הכי קלה.
בכל אופן, אם הגעת למצב שבו צריך לתת פתרון לסעיף ג' - זה מעיד על פי רוב על תכנון אדריכלי ברמה נמוכה - כפי שנפוץ בארץ.
הסיבה לרמה הנמוכה של התכנון האדריכלי בישראל: אין תחרות חופשית בשוק האדריכלים. יש גידלה של אדריכלים שנוצרה על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים. הרשם, בגיבוי מערכת המשפט, מונע מעשרות אלפי מתכננים לעסוק במקצוע ולייצר תחרות. ולכן, רמת התכנון בהתאם.
