הצעה לשיפור חתך לוח"דים (לוחות בטון דרוכים)


מאת: מהנדס הראל בן עזרא.


במדינת ישראל מיוצרים ומותקנים כמיליון וחצי מ"ר לוח"דים בשנה.  השימוש בלוח"דים חוסך בעלויות רבות, חיסכון בטפסנות ובזמן יקר. 

חלק גדול מאוד מהלוח"דים מיושמים בבניה רוויה ובבניינים גבוהים בכלל, על כן יש חשיבות גדולה לתרומת חוזק תקרות הלוחד"ים

להתנגדות המבנים כנגד כוחות אופקיים כגון רוחות ורעידות אדמה.

עקב האכילס של תקרות הבנויות מלוח"דים, הוא העיגון של הפלטות אל הקורות והחיבורים בין הלוחות. 

בסעיף 55 א' בתקן 466.5 ישנה דרישה חשובה מאוד:


בפועל, הדרישה הנ"ל כמעט ואינה מתקיימת, כלומר על פי רוב מוחלט יוצקים את הטופינג (היציקה המשלימה) 

מבלי למלא את המישקים שבין הלוחות (הטבלות החלולות) מבעוד מועד.

אגב, על אף חשיבותה של דרישה זו, ספק אם מנסחי הדרישה הזו סברו שבפועל הקבלנים יקיימו את הדרישה ויעכבו אתר בניה כולל המנופים, כוח האדם והצמ"ה שבאתר וכו'
לצורך עירבוב ידני של דייס בטון, מילוי ידני של החללים שבין הפלטות וביצוע ויברציה (ציפוף). זו דוגמא אחת מיני רבות לדרישות של התקן הישראלי, שנראה שנוסחו מתוך ידיעה שאין הציבור יעמוד בהן.

מה ההשלכות לכך? 

1. הלוח"דים פחות עובדים במשולב זה עם זה - כלומר כאשר קיים עומס גדול על לוח"ד מסויים, הלוח"דים השכנים פחות ירגישו את העומס.

תקרות הלוח"דים  פחות מונוליטיות  ויותר מתפקדות כקבוצה של אלמנטים עצמאיים.

2. תקרות הלוח"דים  פחות מתפקדות כ"ממברנות" לקבלת כוחות אופקיים וכוחות גזירה - דבר שמפחית משמעותית את החוזק המבני 

ומחליש את הסכימה הדינמית הכללית של מערכת המבנה. ולכן המבנה יהיה פחות עמיד ברעידות אדמה.


כך מופיע חתך ההשקה בין לוח"דים בתקן 466.5:



להלן שרטוט החתך האופייני של לוח"דים על פי תקן 466.5:
(צורות החללים והצלעות מיוצרות באופן שונה בין מפעל למפעל, אך הפאות הצדדיות מבוצעות כך)


להלן מוצע חתך משופר ללוח"דים, עם שן בולטת בתחתית הלוח"ד כדי ליצור מרווח שיאפשר לטופינג לחדור ולמלא את המרווח:


הסיבה שחתך הלוח"דים קיים כפי שהוא מופיע בתקן, היא מכיוון שמי שערך את התקן *העתיק מתקנים חיצוניים, 

בארצות שבהן נהוג לעיתים  לבצע רצפות לוח"דים ללא טופינג ואת המילוי בין הפלטות מבצעים על ידי דייס בטון 

שמעורבב באתר   - ויש עניין לצמצם את נפח מילוי המישקים כדי לחסוך בעבודת הכפיים של ערבוב הדייס.  

אך בארץ, בכל תקרת לוח"דים מבצעים טופינג אף שמותר לוותר על שכבת הטופינג

ולכן החתך המתאים ליציקת טופינג הוא כפי שהוצע לעיל.  

בחתך כזה נתגבר על שתי החסרונות הנ"ל. ובנוסף נקבל העברת כוחות גזירה 

משופרת בין הטופינג לבין הלוח"ד  - ויתקבל חתך שעובד יותר כחתך קומפוזיטי.

* באותו עניין, רוב המהנדסים בארץ מחשבים עומסים ביחידות של קילו-ניוטון, וחוזק ומאמץ ביחידות של מגפסקל. למרות שהרציונל אומר שנחשב
עומסים ביחידות של ק"ג וטון, וחוזק ביחידות של טון למ"ר או ק"ג לסמ"ר, שכן אלו יחידות עומס מוחשיות שמשמשות את כל ענפי הבניה והתעשיה.
[אף שבמערכת MKS מודדים כוח בניוטון, ניתן אפילו לראות בתקן שחלק מהטבלאות מציגות (בסוגריים) חוזק ומאמץ ביחידות ק"ג לסמ"ר].
זו עוד דוגמא לאיוולת שהשתרשה בארץ בגלל העתקה מתקנים חיצוניים ועצלנות של המעתיקים להתאים את היחידות והטבלאות לארץ.

למרות כל האמור לעיל, כמובן שאין סיכוי לשכנע מפעל ישראלי לייצר לוח"דים על פי החתך המוצע, 

מכיוון שזה נוגד את התקן הישראלי. 

כאן אנו רואים דוגמא נוספת לרמה החובבנית של עריכת התקן הישראלי, ואיך כתוצאה מכך

נפגעים באופן ניכר רמת הבטיחות והחוזק של מבנים כנגד רעידות אדמה.