הטעות ביציקת תקרות בטון מסיביות בישראל


מאת: מהנדס הראל בן עזרא


משקל הבניה בישראל למ"ר הוא הגבוה בעולם - בין היתר בעקבות שיטת יציקת התקרות המסיביות, שפיכת בטונים ללא רציונל גם היכן שאין צורך הנדסי בבטון. ישראל היא המדינה שבה משתמשים בכמות הכי גבוהה בעולם של בטון ופלדה למ"ר בניה (by far), ועם זאת ישראל היא המדינה עם כמות הבניינים הסדוקים הכי גבוהה בעולם. כל מבנה שלישי בישראל סובל מסדיקה ברמה זו או אחרת.

יותר ויותר תקרות בישראל נוצקות כתקרות מסיביות, מקשיות מבטון מלא - זוהי מגמה שלילית בהחלט. מעבר לעניין של בזבוז משאבי טבע, ושימוש בכמויות גדולות של בטון ופלדה, זוהי טעות הנדסית בלתי נסלחת. זוהי שיטה שלא נהוגה בשום מקום אחר בעולם, אך תופסת תאוצה בישראל. ברצפות התחתונות במבנה, אין מניעה ואף מתבקש לבצע רצפות מקשיות מבטון מלא ללא חללים, אך בקומות שמעל הרצפה התחתונה, על פי רוב, אין שום הצדקה הנדסית לתכנן ולבצע תקרות מבטון מלא.

בגלל משקלו הרב של הבטון, וחוזקו הנמוך במתיחה - יש להשתמש בבטון בחוכמה בשילוב עם פלדת הזיון, שפיכת כמויות גדולות של בטונים, בקומות גבוהות של המבנה, מוסיפה משקל מיותר למבנה ופוגעת ביציבות שלו. היכן שאין צורך הנדסי בבטון, יש לשאוף להחדיר ליציקה חללי אוויר על ידי בלוקי מילוי אווריריים כגון איטונג, או קלקר, או "קסטות" או סוג אחר של גופי מילוי קלים. לצורך מענה על הדרישות הללו , נולדה "תקרת הצלעות" (או "תקרת הערוגות" המתוחה בשני כיוונים).

להלן שרטוט חתכי תקרה, שממחיש את ההיגיון בשימוש בגופי מילוי בתקרה

מתוך "תורת הבניה" מאת: שירה ציפר

ישנן 5 סיבות מדוע יש להעדיף תקרות צלעות ולא תקרות מקשיות מבטון מלא:

1. בקומות העליונות אנו מעוניינים להפחית משקל, כדי להנמיך את מרכז הכובד של המבנה, להגדיל את יציבות המבנה, ולהקטין את הכח האופקי שנוצר עקב תאוצת המסה בזמן רעידת אדמה.

2. על פי רוב, עובי התקרה (שאנו שואפים שתהיה דקה ככל האפשר) ייקבע בגלל שקיעת הקורות הסמויות שנמצאות בתקרה. ולא בגלל המפתחים של השדות, ולכן נשאף להקטין את העומס על הקורות, דבר שיצמצם את השקיעות.

3. בתקרת צלעות, לפחות חצי מנפח התקרה הוא אוויר שנמצא בחללי האיטונג, או הקלקר או בלוקי המילוי. דבר המפחית את המשקל על העמודים ועל יסודות המבנה, ומשפר את הבידוד התרמי.

4. תקרת צלעות קובעת בצורה ברורה את עובי התקרה שנוצקת, והמקום לטעות לאחר סידור הבלוקים והזיון קטן מאוד. לעומת זאת, בתקרה מבטון מלא, קשה לוודא שהעובי האמיתי מתקבל בפועל כמו בתכנון, גם אם משתמשים בשומרי מרחק או "ספסלים" כדי לקבוע את עובי התקרה, הם יכולים להימעך (מה שלא קורה לבלוקי מילוי) לאחר שהפועלים דורכים עליהם, ויכולה להתקבל תקרה דקה משמעותית מהעובי המתוכנן.

5. בזבוז משאבי טבע. במקום להציב בלוקי מילוי אווריריים (או חורים או קלקר) היכן שלא צריך את הבטון - ממלאים את כל התקרה בבטון, שנחצב ממקורות טבע מוגבלים.

עם זאת ראוי לציין, שישנם מקרים שיש הצדקה להעדיף תקרות מסיביות על תקרות צלעות: כאמור, ברצפות התחתונות במבנה, (אגב, גם ברצפות התחתונות בישראל, משתמשים בכמויות בטון ופלדה כפולות מהמקובל בעולם) וכן כאשר מפתחי השדות של התקרות קטנים ואין צורך בקשיחות של קורות סמויות, או שמדובר ביציקה בעלת שטח קטן מאוד ואין צורך בבידוד, או בתכנון תקרות ב"דריכת אחר" . אלו מקרים פחות נפוצים בבניה, אך קיימים. אבל כאמור, ישנה מגמה אמיתית, הולכת וגדלה בקרב מהנדסים לתכנן תקרות בטון מסיבי באופן גורף, גם כאשר אין לכך כל הצדקה הנדסית.

צריך לזכור שתכנון תקרת צלעות מצריך קצת יותר מחשבה ושעות תכנון מתכנון תקרה מסיבית, ובנוסף, התקן הישראלי מציב דרישות והגבלות רבות בשימוש בתקרת צלעות, ומנגד מציע שלל שיטות פרימיטיביות ליציקת תקרות מסיביות, דבר שמעודד מהנדסים למעט את השימוש בתקרות צלעות.
מבחינת הקבלן ישנה השקעה נוספת בסידור הבלוקים בתקרת צלעות, אך הפיצוי שלו הוא שהבלוקים של הצלעות מגנים על הטפסנות ומאריכים את חייה מכיוון שהבטון ברובו לא נוצק על גבי הטפסנות ואינו גורם לה בלאי, סידור הזיון קצת פשוט יותר. ובנוסף, מאחר שהמשקל של תקרת צלעות נמוך יותר, דרושות פחות תמיכות לטפסנות התקרה מאשר בתקרה שכולה בטון.

אז מדוע בעצם המהנדס הישראלי ממשיך לתכנן תקרות מסיביות בניגוד לכל היגיון הנדסי?
התשובה לכך היא:  

שאין למהנדס הישראלי אינטרס לתכנן טוב יותר, הוא ממילא יהיה מוצף בעבודה, לא בגלל האיכות המדהימה של התכניות שלו, אלא בגלל שהוא שייך ל'גילדה' שרשם המהנדסים ייצר בישראל.  ולכן רמת התכנון הישראלית ירודה, בזבזנית, יקרה, חסרת היגיון. כמו בכל שוק שהוא לא חופשי, שוק ללא תחרות.
מערכת הפקידות של רשם המהנדסים, בגיבוי תקנות קומוניסטיות (כגון "ייחוד פעולות") הורסים את השוק החופשי, מייצרים בישראל "גילדה" בולשביקית של מהנדסים נטולי חשיבה עצמאית, רובוטים שעובדים לפי תקנים. אותם משרדים שבעים - ממשיכים לספק תכניות ברמה ירודה ולסכן את הציבור.