מדוע צריך לאחד את מקצוע האדריכלות עם הנדסה


מאת: מהנדס הראל בן-עזרא


מקצוע האדריכלות וההנדסה (קונסטרוקציה) קשורים זה בזה בקשר כל כך חזק, וזו טעות להפריד בין שני המקצועות. 

במצב הנוכחי, ברוב הפרוייקטים, לאחר שהאדריכל סיים לתכנן מבנה, הקונסטרוקטור מקבל את התכניות מהאדריכל 

ובונה עליהן את תכניות הקונסטרוקציה. כדי ליצור תכנון חכם ויעיל, יש ליצור אינטרקציה מורכבת בין האדריכל לקונסטרוקטור. 

אך במציאות, מערכת כזו כמעט שאינה יכולה להתקיים אלא באופן חלקי ולא מספק.   


מתכנן טוב צריך להפיק את המוצר הבא:

- תכנון פונקציונלי ונאה שמתאים לסביבה. כולל תכנון פיתוח השטח כחלק מהמבנה

- ‏תכנון תחזוקת המבנה באופן יעיל וכלכלי.

- ‏תכנון הלוגיסטיקה של הקמת המבנה

- תכניות מפורטות וכתב כמויות שלא משאירים  מקום לאלתורים. אך מנגד לא מציגים מידע מיותר שמסרבל את תהליך הבניה.

- ‏אומדן עלויות שמפרט כל פרט בבניה.

- ‏והסעיף החשוב ביותר: היכולת לעמוד מאחרי האומדן בסעיף הקודם, כמנהל פרוייקט,
  ולבצע את הפרוייקט על פי אומדן העלויות שהוא ערך.


למעשה, מתכנן טוב נבחן רק בסעיף האחרון, (אם הוא יכול לדלג על השלבים הקודמים - שיבורך) 

והאם הוא יכול להציע מחיר אטרקטיבי ותמורה טובה ביחס לסכום שמושקע בפרוייקט.  

"תמורה טובה" - הווה אומר: מבנה חכם, פונקציונלי, נאה, שמאפשר תחזוקה קלה ונוחה. 


טיוח בתהליך הבניה

המושג "טיוח" (לשלילה) השתרש ביתר תחומי החיים.  איך נולד הטיוח?

כאשר הבנאי בונה קיר עקום - הוא יטען על פי רוב, שהטייח יתקן בקלות את הסטיה על ידי תוספת שכבת טיח.

וכאשר הטייח משאיר גמר שליכט לא חלק - הוא יטען שהצבעי יכסה ויחליק את הקיר. 

אך במציאות יתקבל בסופו של תהליך, קיר עקום עם גמר לא חלק.

לעומת זאת, אם הבנאי היה צריך לטייח את הקירות שהוא בונה, חזקה עליו שישתדל בכל מאודו לבנות אותם ישר. 

ואם הטייח היה צריך לצבוע את הקירות שהוא מטייח, חזקה עליו שהוא יכין אותם כראוי לצבע.


באנלוגיה, זו המציאות על פי רוב בתהליך התכנון: 

האדריכל לא סוגר את כל קצוות התכנון  והקונסטרוקטור מתקן באופן חלקי, ..  אך משאיר למפקח לסגור את הפרטים שהוא לא תכנן.

כאן ההפסד מתבטא ברמת תכנון ירודה, ובייקור של עשרות ואף מאות (!) אחוזים בעלויות הבניה, 

לעומת עלות המבנה אם היה מתוכנן באופן חכם ובאינטרקציה מלאה בין האדריכלות לקונסטרוקציה ולניהול הבניה.