הגיגים, בלוג




בכל שנה נשרפים בעולם יערות בשטח של מעל 40,000 קמ"ר
(שטח כמעט כפול משטחה של מדינת ישראל).

מדוע האנושות לא מוצאת פתרון לבעיית שריפת היערות?
במקום למצוא פתרון לבעיה מספרים לנו על התחממות גלובלית
ועוד כל מיני הסברים מדעיים אפוקליפטיים.

דוגמא לפתרון לבעיה:
על כל שטח של כ-100 קמ"ר מקימים מנחת קטן עם כלי טייס אוטונומיים
ומפזרים חיישנים ביערות שמקושרים למנחת.

הסיבה שלא פותרים את הבעיה:
הגורם לכך שעדיין אין פתרון - הוא הארגונים הירוקים ודומיהם
אשר רוצים להשאיר את הניהול של היערות בידי פוליטיקאים ופקידים.
כאשר מתחוללת שריפה, אותם פקידים ופוליטיקאים
ימשיכו לקבל את משכורתם,
ודעתם החשובה (שצריך עוד תקציב, עוד פקידים ועוד תקנים)
תקבל חשיפה תקשורתית מוגברת.

אולם, במידה והיערות יהפכו לנכס פרטי של חברות ואנשי עסקים,
מחיר העץ שיימכר בשוק יכלול את העלות של כיבוי השריפות
ובגלל התחרות, מחיר העץ יהיה עוד יותר זול מהמחיר הנוכחי,
ויהיה היצע גדול יותר של עצים, מכיוון שתיפסק הבעיה של שריפת
מיליארדי דונמים של יערות בכל שנה.


האנושות עלתה כיתה - היא עברה את שלב המלחמות
.. בעצם לא כולם



קיים בישראל קמפיין עתיר תקציב: "להתאגד זה בטבע שלנו".
בעולם מתקדם, תחרותי עם שוק חופשי, בעצם מהו הכוח
האמיתי של מספר פרטים שחוברים יחד?
הכוח שלהם - הוא הכוח הפיזי (פשוטו כמשמעו), כמו חיות.
אין בכך שום בשורה לאנושות.
היתרון היחיד הוא במקרה של הערכות למלחמה.
בדיוק ההפך מהחשיבה העצמאית - שהיא מותר האדם.
נא לשים לב להבחנה: במקרה של התאגדות עובדים, אין מדובר
על אינטראקציה עסקית של יחידים שחוברים כדי לקדם יחד פרוייקט או מיזם
אלא מדובר על קבוצת לחץ שמקדמת כוחנות.
מלבד מדינות פרימיטיביות תחת שליטים ברברים,
שעדיין חיות על חרבן, האנושות עלתה כיתה.
האנושות עברה את שלב המלחמות.

יש צמחונים שיטענו -  ש"לאכול בשר - זה רצח"
וישנם קרניבורים שיאמרו ש"בשר - זה טעים רצח"
אבל כל בן אנוש לא יכול שלא להזדעזע מהסבל הנוראי
שנגרם על ידי בני האדם - בתעשיית הבשר.
הפחתת הסבל של הבהמות/עופות כרוכה בהשקעת משאבים.
מדוע ההשקעה בתחום הזה כל כך קטנה?
מי שאשם בסבל של החיות הם בדיוק
הארגונים של הצמחונים/טבעונים שדורשים רגולציה ממשלתית.


במידה ולא תהיה רגולציה ממשלתית על תעשיית הבשר,
החיות יסבלו פחות. הכיצד?
השוק החופשי משקף את רצון הכלל האמיתי (בניגוד לפוליטיקאים)
השוק החופשי ידרוש פיקוח - שיבוצע על ידי חברות פרטיות.
החברות, בין היתר - לפי רצון הלקוחות, ידרגו גם את רמת הסבל
שבעלי החיים עוברים.
לקוח שקונה בשר יוכל לשלם יותר כסף - עבור פחות סבל של החיות.


התוצר הישיר של סוציאליזם הוא - שנאה. שנאה פרימיטיבית.
שנאה מסדר ראשון:
שנאה בין קבוצת לחץ א'  לקבוצת לחץ ב'  
שמצליחה להשיג תקציבים וכוח באמצעים פוליטיים וסחטנות. 
שנאה מסדר שני:
החוקים והתקנות הרבים מתערבים ביחסי הכוחות 

וגורמים לחוסר איזון ושנאה בין פרטים.

התוצר הישיר של קפיטליזם הוא - קנאה. קנאת סופרים.
קנאה מסדר ראשון:
קנאה בין חברה א' לחברה ב' 
בהצלחה בשוק הוגן, ללא התערבות שלטונית, 
אלא בתחרות מבוססת איכות.
תחרות מבוססת איכות - מייצרת קנאה
קנאה מסדר שני:
עצם זה שאין רגולציה - מאפשר לכל פרט ופרט להציע את מרכולתו, 
להיכנס לשוק ולהגביר את התחרות. כך הקנאה בין עסקים גדלה. 


קיים כשל לוגי בשנאה של האנשים החושבים.
עיתון "הארץ" הוא מעוז השמאל הסוציאליסט.
המהות של סוציאליזם היא קבוצות לחץ,
אז מה יש להם לשנוא את החרדים,
הרי זו בדיוק קבוצת לחץ
שהתיישבה על הפלטפורמה של סוציאליזם, שהעיתון הזה מקדם.
אתם יצרתם את כללי המשחק המעוותים האלה,
אז תישאו בתוצאות בכבוד


"יוקר המחיה" מושג אווילי. בכלא אין יוקר מחיה.
החופש הוא המוצר בעל הערך הכי גבוה שקיים.
גם אם אתן לך את כל ההון שבעולם ואקח לך את החופש,
אין שום ערך לכסף.
על זה מבוסס הסוציאליזם.
פוליטיקאים תאבי שליטה פוגעים לך בחופש
ומתגמלים את העדר המטומטם באתנן


מי שדוגל ב"צדק חברתי" ו"צדק חלוקתי"  הוא אדם אלים.
מכיוון שאת ה"צדק" שלו תמיד משליטים בכוח. 


"וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי"
דברים יז

האנשים הכי עשירים בעולם (אילון מאסק וג'ף בזוס)
מרוויחים כמו מדינת ישראל,
בלי שאף אחד המליך אותם,
בלי שהם מפעילים אלימות על אף אזרח ובלי לגבות מיסים.
(להיפך, הם משלמים מיסי עתק לטובת הציבור)
האם הם הביאו זוועות ומלחמות,
או שהם הביאו תועלת וקידמה לאנושות?
לעומת זאת שליטים, שהכבשים מכנים "מנהיגים"
תמיד נוהגים באלימות כלפי האזרחים ועושקים אותם.
אבל אי אפשר לומר שהם לא מביאים תמורה...

אדם נכנס לפיצוציה, שואל את המוכר:
"כמה זה כוס לימונדה".
המוכר אומר:
"500 ש"ח. ואתה נשאר גם לנקות כאן את הקיוסק.
ואם אתה לא קונה אני דוקר אותך"

רוב תושבי השכונה מעריצים את המוכר החכם והחזק
וכולם מדברים על הלימונדה המדהימה שרק הוא יודע לסחוט.


90% מתביעות הדיבה - זה פשוט גנון.
צריך לצמצם את המושג הזה דיבה.
אם מישהו אמר עליך דבר לא נכון או מבזה,
זה בעיקר מעיד עליו ולא עליך.
עד שהחוק לא ישתנה,
האזרחים ימשיכו לרוץ לגננת על כל פלוץ,
והגננת תשמח על כך ותעודד את הפעילות.


הצדקנות - היא הרשעות הכי גדולה.


שיטת הבחירות הישראלית היא מלכודת סוציאליסטית,
שמבוססת על קבוצות לחץ.
כללי המשחק הלא רציונליים מייצרים כאן כאוס. ג'ונגל פוליטי.
התיקון המהיר למצב הקיים - להעלות את אחוז החסימה ל-20%
ה"מפלגות" הקטנות הן לא באמת מפלגות - אלא קבוצות לחץ
והן ייטמעו במפלגות הגדולות - בהתאם לכוחן האלקטורלי
ואז נישאר עם שתיים או שלוש מפלגות משמעותיות גדולות
ימין ושמאל.
אבל זה לא יקרה.  בגלל קבוצות לחץ.. מלכודת...


להפסיק לקרוא רחובות, מבנים
או כל דבר ציבורי על שם פוליטיקאים, פקידים, גנרלים ועסקנים.
להפסיק לייצר מונומנטים.
לאף פוליטיקאי / פקיד / גנרל אין זכויות יתר.
הוא קיבל את השכר על העבודה שלו - שילך הביתה.
מי שרוצה להוקיר לו תודה,
שיעשה את זה על חשבונו ולא על חשבון הציבור.


טמטום אינו רע בפני עצמו, אלא מה?
ברגע שהטמטום מקבל כוח הוא יכול להיות מאוד רע.
זו למעשה התמצית של הסוציאליזם.
להתערב בתחרות החופשית,
"לחזק" את אותם אלה שהפקידים החליטו שהם חלשים.
ובכך למנוע מהאבולוציה הטבעית להתרחש.
קח אדם רפה שכל ותן לו כוח - הפכת אותו למזיק/מסוכן.


שליטים אוהבים להציג את המדינה כדימוי לספינה,
והעדר מהנהן אחריהם בהכנעה.
מדינה היא לא ספינה, ואנחנו לא תלויים בקברניטים.
ככל שהשליטים יעשו את התפקיד האמיתי שלהם,
(שהוא תפקיד של שוטר ושופט בלבד)
והם יפסיקו לנכס לעצמם תפקידי פטרונות ו"דאגה" לציבור,
כך הכלכלה תצליח יותר, ויהיה יותר צדק ושלום
(אני קורא לזה "שלום עסקי" ).


השטן נולד במקום בו פקידי השלטון
לוקחים לעצמם את התפקיד - לעזור לחלשים

צריך לסגור את משרד הרווחה 
(ולצמצם לכדי עשירית את יתר משרדי הממשלה.
למעט ביטחון, משטר ומשפט)
אז איך עוזרים לחלשים?
כל בעל עסק יהיה רשאי להפנות אחוז מסויים מהמס שהוא משלם,
לטובת עסק פרטי  שעוסק ברווחה.
כך יוצרים תחרות גם בתחום הרווחה
כך באמת עוזרים לחלשים, ולא לפקידים ברברים. 


ישנם שני הבדלים  עיקריים בין ההתקשרות עם פוליטיקאי
לבין ההתקשרות עם חברה פרטית / עסק פרטי:
1. ההתקשרות עם פוליטיקאי מבוססת על שקר -
על "עשיה למען הציבור" –אלטרואיזם.
ההתקשרות עם חברה/עסק מבוססת על אמת -
על מה שהסוציאליסטים הפרימיטיביים מכנים "בצע כסף".

2. ההתקשרות עם "מנהיג" - כוללת הערצה פרימיטיבית לדמות.
הערצה זו אינה שונה במהותה
מההערצה של אזרחי צפון קוריאה לקים ג'ונג איל.
לעומת זאת, רוב הלקוחות שקונים טויוטה או מרצדס או סמסונג
בכלל לא יודעים מי המנכ"ל/בעלים של החברה,
אלא מונעים משיקולים ענייניים


בתור מהנדס אני יכול לומר:
שאת הדברים הכי מטומטמים בתחום הבניין,
שמעתי ממהנדסים ואדריכלים.
ולמדתי שיעורים רבים,
מאנשים ללא כל הכשרה רשמית בתחום הבניין.


במדינת הפקידים הישראלית
אי הצדק וחוסר הרציונל שולטים.
לפרט ישנן שתי אפשרויות:
או  להיות שודד או להיות נשדד.

לעולם אל תסכים להיות השודד,
אל תוותר על האינטגריטי שלך תמורת שום הון.
תהיה תמיד הנשדד.
שא בגאון את התפקיד החשוב.
לעולם אל תתקרבן. 
תמשיך ישר. תהנה מהדרך.
חוש הומור יכול לעזור.


התקשרתי לקבוע עם מנהל בית העלמין פגישת עבודה,
הוא אמר לי    יש לנו ב- 12:00 הלוויה, תבוא ב 12:30


תינוק בא לעולם - צועק חזק
הוא ממשיך לעשות הרבה רעש כל חייו
עד שהעפר סותם לו ת'לוע

החלקיק האלוהי שבאדם - הוא האמפתיה
החלקיק השטני - התשוקה לשלוט באחר

לשליטה פנים רבות
מסיכת הדאגה
ההפחדה
מניפולציות של העלבויות וכעס
רכילות ושקר
או סתם איום ואלימות

לא שאין בעולם דאגה והעלבות אמיתיים
זו רק תזכורת לבדוק את הסחורה. 


ערימת הבשר
הראל בן עזרא

כבשים מסכות וסגר
האנושות מידרדרת
בחדשות - מאבקי הרועים
האבק שהעדר מעלה
מסמא את העיניים
הכבש תולה עיני עגל
בגנרל גיבור וגיבור מסך
בפטרונים הדאגנים

אגו תאוות כוח ושליטה
אנשי רשע וזונות של רייטינג
מובילים את העדר
האבק מסמא את העיניים
האנושות ברוורס
האגו ותאוות השליטה
כבר הולידו מלחמות וזוועות
הכבשים סוגדים לרועים
הנשדדים לשודד

בני אדם הם לא כבשים
מאבקי הרועים - לא מעניינים
האדם נולד לחשיבה עצמאית
האנושות - לחופש
חופש מפקידים חופש מפוליטיקאים -
פשוט חופש

השודד קשר את קורבנותיו
ולפתע פורצת אש
(במקרה הטוב, הוא לא מעורב בהצתה)
השודד הפטרון הרחום
גורר את הקורבנות על הקרקע הפוצעת
להרחיקם מהסכנה
הוא לא חשב לרגע לשחררם מהקשר
והנה ערימת הבשר המדממת
מריעה וסוגדת
לשודד הרחום

השליטה. אוי השליטה
כל הרוע בעולם מגיע מאיפה?
כל הטוב שבעולם נולד מתחרות וחופש
אז מה למדנו? שני דברים -
שום דבר וכלום

האבק מסמא


שיר
הראל בן עזרא

פעם שאלתי במסע עם חבר
הלכנו יותר או שנלך עוד יותר?
ערב ירד לאור הנר, הוא לא ענה
וחלפו שלושים שנה
המסע מתמשך, זמן הולך, הנר דועך
ונראה שכבר הלכנו יותר משנלך

ככל שהימים חולפים ועוברים
הקמטים מיישרים את ההדורים

פעם שאלתי מאת אלוקים
אישה לאהוב - כמו מים זכים
קשרני בנפש תאומה יחדיו
נפש היא נצח סבוך ומורכב
וכדי לאחד שני נצחים
דרוש אורך רוח - כאורך החיים

בלידות למדתי אושר מהו
ובלוויות למדתי עד כמה קצר הוא
בלילות אל מרום התבוננתי
כוכבים למדוני עד כמה קטונתי
ובהתבונן בים בימים
ידעתי שאין חוף מבטחים



עצמאות 2021   
הראל בן עזרא

אני מדליק משואה זו
בשם מי שמבליג
ולא כועס
מפליג
בים החיים
אל אי קטן
ושמו 'צדק'

בשם מי שחותר
אל האמת
במצולות השקר
בתיאטרון הכאילו
כנגד כל פרצוף
הוא יודע לצוף
ללכת לעוף

נכון לשאת
ולא נכנע
למשרה ולאתנן
מבליג, מפליג
לאי קטן
ושמו 'צדק'
אי צדק.