האם כדאי לערוך כתב כמויות ומה זה תכנון מפורט?


מאת: מהנדס הראל בן עזרא

כתב כמויות צריך לבוא יחד עם תכניות ברמת פירוט גבוהה, אחרת הוא לא בהכרח מועיל.

מה זה תכנון מפורט?
לדוגמא:
ניתן לתכנן גשר על ידי שרטוט שמראה את מיקומו של הגשר ומספק עוד אי אלו מאפיינים של הגשר
בתכנית ובחזיתות.  או לתכנן רצפת דק על ידי סימון "רצפת סיפון" עם אפקט גרפי מרשים.
זהו למעשה אינו תכנון. רמה כזו של פירוט - נקראת "פרוגרמה".   כלומר תרשים כללי של המבנה
הכולל את כל הפונקציות הדרושות.
למעשה, חלק גדול מהבניה הישראלית נעשית עם פרוגרמה ולא עם תכניות מפורטות,
זהו חסרון גדול ביחס למקובל בעולם המתקדם.

תכנון מפורט נכנס לפרטי הפרטים שבגשר או ברצפת הדק, לחתך הסינר ההיקפי שלו, חתכים והגדלות בכל נקודה נדרשת,
מידות ומפלסים מדוייקים בכל נקודה ובכל אלמנט (לא מספיק לסמן אחוז שיפוע), פרטי המעקות, החיפוי, מפרטי הצבע וכו'
התכנון המפורט יהיה בקנה מידה שמתאים להראות בגוף התכנית באופן ברור את כל הנתונים הדרושים לקבלן
כדי להגיע לייצור מושלם על פי התכנית   - ללא אלתורים. כאשר כל הנחיה הנדרשת בתכנית צריכה להיות מגובה
ביכולת של המתכנן לוודא שההנחיה אכן מיושמת בשטח בהתאם לתכנית.

כתב כמויות בצמוד לתכנון מפורט, מאפשר ביצוע פרוייקט חלק ומהיר וחוסך בעלויות רבות
גם למזמין וגם לקבלן. בסופו של תהליך מתקבל מבנה שנאמן יותר לתכנון - לטוב ולרע בהתאם לרמת המתכנן.

ההבדל בין תכנון מפורט לתכנון רגיל יכול להיות יותר מפי עשר השקעת שעות עבודה של המתכנן.
אך הלקוח הישראלי לא תמיד יודע להעריך ולהבין במה מדובר  ואינו יודע עד כמה שתכנון חכם ומפורט
יכול להעלות את ערך הנכס שלו  ועד כמה התכנון יחסוך לו זמן וכסף רב בשלבי הביצוע.

להלן מספר דוגמאות לתכנון מפורט:



כתב הכמויות משלים את התכנון המפורט ומגדיר בדיוק רב את כל סוגי החומרים הדרושים,
את חישוב הכמויות של החומרים, וכן את האומדן של מחיר הייצור בהתחשב בכל המרכיבים.

המצב האופטימלי הוא שהמתכנן יהיה זה שעורך את כתב הכמויות, מהסיבה שבזמן עריכת
כתב הכמויות והאומדנים, המתכנן עשוי לעדכן ולשפר את התכנון ולתקן טעויות.
גם המתכנן המנוסה ביותר, ימצא מקום לשיפורים בתכניות בשלב עריכת כתב הכמויות שלו,
שכן זהו השלב שבו עוברים במדוקדק על כל סט התכניות ומתרגמים אותם לכמויות ומחירים.
בטווח הרחוק, מתכנן שנוהג להכין כתבי כמויות לתכניות שלו, יהיה מתכנן יעיל וטוב יותר,
מכיוון שכבר בשלב התכנון הוא ייקח בחשבון את העלות בפועל של כל פרט אותו הוא מתכנן.

כאשר עורכים תכניות מפורטות וכתב כמויות, יש לקבל את כל ההחלטות עוד בשלב התכנון,
כל שינוי במהלך הביצוע הופך לתהליך מסורבל, שעל פי רוב יתפרש בסופו של דבר לרעת המזמין,
מפני שהוא זה שיוזם את השינוי.  לכן המתכנן צריך להיות בעל ידע נרחב כדי לקבל החלטות נכונות.

אחת המחלות של הבניה בארץ היא ריבוי יועצים והתיאום ביניהם.
במקרים מסויימים, נוצר מצב שיש יותר מנהלים ויועצים מכמות הפועלים בשטח.
כאשר קיים צוות גדול של יועצים ומתכננים, ועדיין רוצים להפוך את התכנון לאיכותי מהיר ויעיל, צריכות להתקיים במשך
תהליך התכנון ישיבות צוות והחלטות בהשתתפות כל הגורמים, השיטה של התכתבויות וטלפונים אינה יעילה מספיק
ופוגמת ברמת התכנון.  ומכיוון שאין הצדקה כלכלית לבצע ישיבות צוות עבור פרוייקטים קטנים,  
השיטה הנכונה היא בחירת מתכנן שיש לו את הידע הרלוונטי והפרקטי בכל תחומי הבניין.


סקיצה, המאמר בעבודה....








החוק והתקן הישראלי מפגרים בשנות אור אחרי הקדמה הטכנולוגית,
ומבוססים בעיקרם על אמות מידה של אי לקיחת אחריות (כסת"ח בעגה)
לדוגמא, תקן ביסוס 940 מחייב לשכור יועץ קרקע לכל סדר גודל של פרוייקט בלי יוצא מן הכלל.
לפי תקן 940 גם אם בונים בוטקה בגודל 1.5X1.5 מ' חייב לבצע סקר קרקע הכולל גם בורות וגם קידוחים בעומק של 3 מ' לפחות,
כולל שכירת בקר איכות נוסף. ואם הבוטקה נבנה בסביבת טבריה או כל מקום עם מקדם תאוצת קרקע של מעל - 2.5g  
אז היועץ צריך להיות עם תואר שני ומעלה כדי שיהיה מורשה לבצע סקר קרקע המתאים לבוטקה.
זוהי דוגמא אחת מיני רבות לחובבנות בתחום עריכת התקנים.